שבטי הסמבורו והמסאי     טקס המילה ♦ מעמד הבקר  ♦ מבנה חברתי ♦חיי חברה  ♦ מעמד האשה

 

טקס המילה

אורח החיים של שבטי הסמבורו והמסאי מוכתב על פי טקסי החניכה השונים,
הנערכים בממוצע אחת לשבע שנים.
אחד הטקסים המרתקים והבסיסיים הוא טקס המילה. טקס זה הופך את הנערים ללוחמים.
ברית הדמים המשותפת יוצרת קבוצת לוחמים חדשה המתייחסים זה לזה כאל אח.
קבוצת הלוחמים היא הקבוצה המרכזית בשבט.
כל הילדים בקבוצת גיל 14-20  (ראה להלן ) בשבט נקראים לסוכת ראש השבט.
זקני השבט יוצרים מעגל רחב, ובמעגל פנימי  מסתדרים הנערים במעגל וכל אחד מחכה לתורו.
עורך הטקס מחזיק בידו סכין. פני הנערים חתומות. הם אינם מגלים כל סימן לפחד.
רתיעת הגוף לאחור, וגוף מכווץ של המועמד למילה מתפרשים כסימני פחד למראה הסכין.
כל אלה  מוכיחים  שהנער פחדן ועליו לעזוב את הכפר.
הנער המיט קלון על משפחתו. מאידך גיסא,נער שעבר את טקס המילה מוסיף כבוד למשפחתו.

 

 

לוחמים מסאים

הורי הנער הפחדן, נכלמים  מחומרת המעשה ומכסים  באפר את ראשם. תושבי הכפר מתעלמים מהמשפחה המביישת.
התנהגותם מעידה על החרמת המשפחה. עדר הבקר המשפחתי בדרכו למרעה,  לא יעבור דרך שער הכפר אלא דרך הגדרות.

מעמד הבקר

עדרי הבקר הם מקור החיים של שבטי הסמבורו והמסאי.
אזור המחייה של המסאים נתון לעתים למשטר בצורת וכך סיגלו לעצמם המסאים אורח חיים נוודי למחצה בעקבות שדות מרעה לבקרם.
המסאים מאמינים כי לאחר שהמסאי הראשון נברא הוא קיבל מתנה מהאל אנגאי פרות. וכך,
המסאים מאמינים כי כל הפרות באשר הן שייכות למסאים.
כל פרה הנמצאת ברשות בני שבט אחר –נגנבה מהמסאים והמסאים יחזירוה בכח הזרוע.

 

ירי חץ לעבר צואר הפרה

מזונם העיקרי של המסאים הוא חלב הפרות ודמן.
את הדם הם מקיזים מקיזים מצוואר הפרה באמצעות חץ מיוחד כמו שאפשר לראות בתמונה.
הדם, כך הם מאמינים, הוא בעל סגולות מיוחדות ,
מוסיף לבריאות ומאריך חיים ולכן צריך לשתות אותו בעודו חם. בהצגה הנערכת לתיירים,
מקיז הדם שותה את הדם. המסאים אינם נוהגים לשחוט את הפרות ולאכול את בשרן.
באירועים מיוחדים, נערכת כירה והמוזמנים מתענגים על בשר הפרה.
 

הקזת דם מצואר הפרה לתוך הכלי

הפרה היא מטבע עובר לסוחר. אמצעי תשלום מקובל בכפרים ומחוצה להם. ערכן של הנשים נמדד לפי יחידות פרה.
המסאים משלמים עבור אשה שקנו בפרות. פרות ניתנות כשי מיוחד המועיל להידוק הקשרים בין המשפחות והכפרים.
המעמד החברתי נקבע לפי כמות הפרות שיש לך.
יכולת ההשפעה של המסאי באסיפות של השבט נקבעות לפי העושר הכלכלי של כל חבר שבט.

העושר הכלכלי נקבע לפי כמות הפרות שיש לך.  

 

מבנה חברתי

ארבע קבוצות גיל קיימות בשבט:

♦    לוחמים צעירים
♦    לוחמים בכירים   
♦    בוגרים
♦    זקנים
 

 הקבוצות נקבעות על פי גיל . אחת לשבע שנים נערך טקס מילה. בני כל שני מחזורים של שבע שנים הם  בני קבוצת-גיל אחת.
החיים בתוך כל קבוצה הם בני מסלול קבוע. כאן לא שמעו על חוק העסקת ילדים.
הילדים עובדים כבר בגיל שש. עד גיל שמונה הם  מטפלים בכבשים, בעיזים ובעגלים.
בגיל שמונה האחריות שלהם מתרחבת והם רועים את הבקר. הבנות כרוכות סביב האמהות ומסייעות להן בעבודות הבית ומחוצה לו.

 

 

הלוחם שותה את הדם בעודו חם

חיי חברה

מערכת היחסים בין קבוצות הגיל מושתתות על ערכי כבוד. בני קבוצת גיל צעירה מחוייבים לכבד ולציית לבני קבוצה בכירה מהם.
חלוקת התפקידים קשיחה: הלוחמים מטפלים בעדרי הפרות. הם תרים אחרי אתרי מרעה חדשים.
יש חשש מתמיד מגניבת פרות ופשיטות שוד. הלוחמים  שומרים על העדרים .

כורח השרידות עיצב דפוס חיים מיוחד בקבוצת הלוחמים.  הלוחמים כפופים  להגבלות רבות.
כמו לדוגמא: הלוחמים שותים חלב רק בחברותא. לוחם, לעולם,  אינו שותה חלב בגפו,
אלא רק בחברת לוחמים אחרים מקבוצת  הגיל שלו. אסור ללוחמים לאכול בשר בנוכחות אשה,
אלא רק יחד עם הלוחמים האחרים. הלוחמים סועדים רק בין השיחים.  הלוחמים כפופים להגבלות חמורות בענייני נישואין.
אך אין הגבלות על קיום יחסי מין. חל איסור על לוחם צעיר לשאת אשה. יחד עם זאת,
ערכו בעיני השבט מאמיר כשיש לו נערה בת מטהו השבטי. אתם בודאי תוהים, מה קורה כאשר נערה כזו נכנסת להריון,
וזה קורה לעיתים קרובות. במקרה כזה היא תגדל את הילדים שישמשו לה כנדוניה לחתונה שלה, 
אך היא לא תינשא ללוחם שהכניס אותה להריון. הוא לעולם לא יוכל לשאת נערה זו. כאשר הורי הנערה ישיאו את הנערה, 
זה יהיה למישהו אחר מהשבט. גם  אם הנערה לא הרתה, היא לא תינשא לאותו לוחם שהיה אתה אלא, למישהו אחר.

פני הלוחמים  מקושטים בצבע אדום (או כתום), ראשם מעוטר בצמות רבות.
סיבי חבל צבועים אדום שזורים בשיערם הצבוע אף הוא באדום. יריעת בד אדומה עטוייה לגופם.
הלוחמים מצויידים בשלושה כלי נשק:  חנית (מכונה מקוקי ), חרב (מכונה סימי)  ואלה (רונגו).
אחת לתקופה בלתי מוגדרת, מתכנסים זקני השבט ומחליטים להגדיל את מעגל הלוחמים.
אז מצטרפת  קבוצת ילדים חדשה למעגל הלוחמים.
הצטרפות קבוצת הלוחמים הצעירים מאפשרת שידרוג מעמדם של הלוחמים הוותיקים.
לוחמים אלו יהפכו בבוא העת לבוגרים וישתתפו באסיפות בהן נקבעים חיי השבט.

מעמד האשה

בתום מערכת טקסי בגרות, המכשירה את הלוחמים  הוותיקים לשלב החיים הבא ומגדירה אותם כלוחמים בכירים,
הלוחמים מתחילים להינות גם ממנעמי החיים. מעתה ואילך יוכלו לשאת נשים. יתירה מכך:
כל לוחם בכיר מקבוצת-הגיל שלו רשאי לשכב גם עם אשת חברו...

אין הגבלה במספר הנשים שגבר רשאי לשאת. המפתח אינו המראה שלך, או כישוריך כלוחם. המפתח כלכלי טהור.
כל אשה העומדת להינשא, זמן קצר לפני נישואיה,  עוברת מילה (כריתת הדגדגן). הנישואין מקנים לאשה רכוש.
הבעל הטרי מעניק לאשתו חלק מהפרות. כדי למנוע מריבות בין הילדים, האשה מורישה את רכושה (הפרות) לבניה.

למסאים מערכת קודים מיוחדת המאפשרת להם לזהות מצבים מיוחדים אצל הנשים.
כאשר אשה מסאית מגלחת את שיערה היא מוכנה לקיים יחסי מין (לא תמיד עם הבעל..). 
כאשר אשה בהריון או שיש לה תינוק היא מניחה לשיער ראשה לצמוח.
נערות צעירות מעוטרות בקישוטי מתכת,זכוכית וחרוזים בשיערן ובפניהן אינן נשואות.

בקתות הקש והבוץ הן מעשי ידיהן של הנשים בלבד.
הנשים מוסיפות לזבל הפרות בוץ וקש ולשות אותו בידיהן וכך בונות את הבקתה. אחריות גידול הילדים מוטלת על האשה.
אשה אינה נחשבת לבוגרת, רק לאחר שאחד מבניה עובר את טקס המילה.
שלב זה משמעותי לגביה. היא רשאית לענוד תכשיטים נוספים ולהזמין את קבוצת הלוחמים בני גילו של הבן להתארח בביתה.
ביקורי הלוחמים בביתה מרחיקים ממנה את בעלה.

 

ראו גם

 

אקה -שבט הרים בתאילנד

החברה השבטית הבדווית

שבטי הסמבורו והמסאי

מקדש דקשינקאלי בנפאל

נשות המוסו -אהבה חופשית בממלכת הנשים

פסטיבל הצמחונים בפוקט