קאסוטו היה תעשיין יהודי בן למשפחה ותיקה בצרפת והיה אחד משמונה מיליון החיילים שנשלחו לקו החזית באזור מאג'ינו, החזית במלחמת העולם הראשונה נגד הגרמנים. כבן למשפחה יהודית ותיקה בצרפת, הוא  האמין באומה הצרפתית והיה אפוף רגשות פטריוטים להגן על המולדת. הוא היה בר מזל במלחמה הזו. רבים מחבריו נהרגו או הפכו לנכים. הוא שמע, שמספר ההרוגים הצרפתים היה למעלה ממיליון ושלוש מאות אלף. הרבה מאוד ביחס לאוכלוסייה. רוב ההרוגים היו צעירים. דור העתיד של צרפת. 10% מהחיילים שנלחמו במלחמה נהרגו. צרפת שילמה מחיר יקר יותר מאשר מדינות אחרות שנלחמו. החיילים שנהרגו היו אנשים עובדים מהשכבה היצרנית. הוא חוזר לביתו מתוסכל מתוצאות המלחמה, וכמו כל החיילים שחזרו מהקרב, כבר לא מאמין למנהיגים.

הוא חזר לעיר מגוריו וראה את עקבות המלחמה  בכל מקום. בתי ספר נסגרו אחרי המלחמה, כי לא  נולדו מספיק ילדים, כי גברים  רבים נהרגו במלחמה. מפעלים נסגרו כי העובדים שגוייסו לא חזרו מהמלחמה. המלחמה הותירה אלמנות רבות ויתומים נצרכים. הממשלה התקשתה לשלם למשפחות אלו . הממשלה סמכה שתקבל כסף מגרמניה, פיצוי על כך שהגרמנים התחילו במלחמה. אך הכסף הגרמני לא הגיע.

קאסוטו קרא בעתון כי צרפת לא מצליחה לשווק את תוצרתה בחוץ לארץ כי בעולם היה משבר בינלאומי. הפוליטיקה הצרפתית הייתה במשבר. הממשלה לא הייתה יציבה. בכל יום נתקבלו החלטות קשות . המיסים עלו, והתברר  כי אנשים רבים הפסידו את כספם בשל השקעה במניות סטויסקי, בנקאי יהודי מקורב לממשלה , שמכר את המניות במחיר גבוה מערכן האמיתי ובכך גרם להפסדים גדולים למשקיעים. הוא לא נשפט עקב קשריו בממשלה.

אחת הדרכים של הממשלה להתמודד עם המצב הכלכלי הקשה, הייתה להדפיס כסף,  ובכך נגרמה אינפלציה ; המחירים עלו בכל יום  וערך הכסף הצרפתי ירד.

אך זה לא היה הכל. המפעל של קאסוטו נסגר. בשל המשבר הכלכלי בעולם בשנות ה-30  שהשפיע על כל העולם,  אך בייחוד על צרפת, נסגרו מפעלים רבים בצרפת.

קאסטו ,כמו אחרים בצרפת, חשש שוב ממלחמה. כולם חששו מתוקפנות הגרמנים. הייתה היסטוריה עגומה של מלחמות עם גרמניה. הצרפתים היו מאוכזבים מהסכמי ורסאי שבאו אחרי מלחמת נעולם הראשונה. קאסוטו נזכר,  כי קו הגבול עם גרמניה באיזור מאג'ינו היה באזור מישורי,  ולגרמנים יהיה קל לפלוש משם. הצרפתים היו חסרי אונים. הם הרגישו כי הם לבד מול הגרמנים. האמריקאים החליטו לנקוט מדיניות בדלנית והסתגרו בתוך עצמם. ובעלי הברית הקרובים, הבריטים,  נקטו מדיניות פיוס כלפי גרמניה. הרמטכ"ל הצרפתי לא האמין כי טנקים יכולים להכריע את המלחמה. הוא חשב שלא צריך להחליף את כלי הנשק. הוא וחבריו היו מבוגרים בני ששים ומעלה שהאמינו כי רק חיל הרגלים יכריע את המלחמה.

קאסוטו , כמו כל הצרפתים , היה במצב רוח קודר בעקבות מלחמת העולם הראשונה. בשל התעצמות הגרמנים וחוסר האונים של הממשלה הצרפתית, הוא חש ניכור כלפי הממשלה. הוא הרגיש כי המלחמה עם הגרמנים הייתה לשווא. אנשים מחו כנגד הממשלה. קמו תנועות מחאה פצפיסטיות (נגד המלחמה ) אך גם תנועות ימניות שדרשו תגובה ממשלתית קשה נגד הגרמנים. נוצר מצב של קיטוב והקצנה. מצד אחד הימין הקיצוני ומנגד, השמאל הקיצוני והקומוניסטים.