מקנס مكناس Meknès

מיקום ■ היסטוריה ■ גיאוגרפיה ■ יהודי מקנס

מיקום

מקנס היא עיר במרוקו בין רבאט לפס ברמת מקנס בחלק הצפוני של האטלס הגבוה .היא אחת מארבע הערים האימפריאליות ושימשה במאה ה-17 בירת מרוקו בימי השולטאן  מולאי איסמעיל. לאחר מותו הועברה הבירה למרקש. בעיר אוכלוסייה של כמיליון איש. העיר יושבת על פרשת דרכים  קדומה עובדה שתרמה להתפתחותה. מקור השם –שבט המקנסה הברברי.
 

היסטוריה

ההתיישבות הראשונה במקום היא מהתקופה הרומאית. האזור היה בשליטת האימפריה הרומית.
עם תחילת שלטון המוראביטים פרחה העיר. הם הקימו את קסבת تاكرارت  תקרארת ואת  מסגד אלנג'ירין مسجد النجارين  ובסוף שלטונם הקיפו את העיר בחומה. הרובע הסמוך למסגד אל נג'רין נחשב לרובע העתיק ביותר בעיר.
תקופת השלטון המווחידי התאפיינה בתנופת בנייה גדולה. המסגדים הורחבו ומפעל מים הוקם בעיר. מים הובאו מעין תקמהعين تاكما ושימשו להשקייה ולהפעלת אגני הרחצה הסמוכים למסגדים.


 

עיקר בניינה של העיר הוא בתקופת מולאי איסמעיל אשר הכין בעצמו תכנית ראשונית של העיר ושירטט את מיקום הארמון והגנים.
מולאי איסמעיל בנה את חומת העיר שאורכה  25 ק"מ. 20 שערים מפוארים נקבעו בחומה. מלבד מבני מגורים הוקמו 50 ארמונות פאר בעיר. מיקומה של העיר בפאתי המדבר חייב  הקמת מאגרי מים גדולים הקיימים עד היום. הצורך לשלוט ברחבי האימפריה באמצעות צבא וסוסים הוביל להקמת אורוות שהכילו 12,000 סוסים. השלטון בעם התבסס על שליטה  במאגרי המזון הגדולים. בעיר הוקמו ממגורות ואסמים רבים. מולאי איסמעיל העריך נכונה את תרומת היהודים ובנה עבורם את המלאח היהודי. מפעלי הבנייה  האדירים  יצרו צורך  בעבודתם של המוני פועלים. יש האומרים כי הוא שיעבד לצרכיו 25,000 נוצרים, מלבדם העוסקו במלאכה אלפי פועלים שגוייסו מבין האסירים. על גברים רבים מבני השבטים נכפתה העבודה שהוגדרה  כמס-עובד שנכפה על השבטים.
 
העיר נמצאת בבגובה ממוצע של כ-500 מ' ברמת סאיס שלמרגלות האטלס התיכון.
ואדי بوفكران בופקראן עובר בין המדינה לעיר החדשה הנקראת אלחמריה (האדמונית) על שום צבע בתיה האדום. מקורו של הנהר כ-30 ק"מ דרומית למקנס.מי הנהר משמשים להשקייה ולצרכים עירוניים.לאפיק הנחל העובר דרך העיר מוזרמים לנהר מי ביוב ומי שפכים של תעשיית עיבוד העורות והקדרות. מקנס מפורסמת בזיתים שלה ובכרמי הגפן שלה שיבולם מיוצא לבירות אירופה.
האתר המרשים ביותר של העיר הוא שער אלמנסור. שהוכרז כאתר מורשת עולמית.
 

 

יהודי מקנס

עוד בטרם נכבשה מקנס על ידי הערבים התגוררו בה יהודים.הקהילה היהודית היא עתיקת יומין.תושביה היהודים של העיר סבלו מהגזירות בימי המווחידון.יהודים עזבו את העיר ועברו לספרד.עם שוך הגזירות שבו אליה היהודים.
לשיא תפארתה הגיעה הקהילה בימיו של השולטאן מולאי איסמעיל. מולאי איסמעיל הקיף את עצמו בווזירים יהודים.הוא קירב אליו את הנגיד אברהם מאימראן ואת ר' משה בן עטר שהיה "שר החוץ היהודי הראשון" .היה זה הוא שחתם על הסכם עם אנגליה בשנת 1721. אברהם מאימראן היה גם אדריכל ההתקרבות בין מרוקו לפורטוגל.
לצד ווזירים ואנשי עסקים יהודים העמידה הקהילה היהודית במקנס גם תלמידי חכמים כמו בני משפחת בן עטר,ברדוגו וטולדנו  לצד צדיקים גדולים כמו ר' דוד בוסידאן, ר' רפאל בירדוגו (רפאל המלאך),רבי שלמה עמאר רבי מכלוף שיטרית , רבי משה דהאן ועוד רבים אחרים.כל אלה קבורים בבית הקברות הישן של העיר.
המלאח היהודי במקנס היה אחד היפים במרוקו. ראשיתו של המלאח היהודי במקנס הוא בסוף המאה ה-17. יהודים עשירים ששירתו בחצרו של השולטאן התגוררו במלאח ופאר בתיהם ניכר עד היום.
לצד בתי העשירים היו במלאח הישן דירות צפופות וקטנות שבהו היו תנאי החיים עלובים וקשים מנשוא. המלאח היה מוקף חומה ובה שני שערים.בפינה הדרום-מזרחית של החומה נמצא בית העלמין העתיק.
השיפור במצבם של היהודים בעיר הוביל לבניית מלאח חדש דרומית למלאח העתיק ובקרבה לבאב לכ'מיס. חברת כי"ח הקימה את בית הספר של "כל ישראל חברים" ובו תלמוד תורה.כמו כן הוקמו בתי כנסת ומבני מגורים. עד לפני שנים ספורות התנהלה הפעילות של הקהילה היהודית במלאח החדש.בשנים האחרונות הועתק מרכז הכובד לרובע החדש. התהליך שעבר על מרוקו מאז גל העזיבה של יהודי מרוקו לא פסח על מקנס. מספר היהודים במקנס התמעט באופן משמעותי וכיום הקהילה היהודית מונה כמה מאות רובם גרים ברובע החדש. בית הכנסת בו הם מתפללים נבנה בסיוע השלטנות והוא נמצא ברובע החדש של העיר בסמיכות לבית העירייה של מקנס.

 

ערים ואתרים במרוקו  אגאדיר ■ מפלי אוזוד ■ אוקיימדן ■ אימליל  ■איפראן ■ אסווירה ■ ארפוד ■ בני מלל ■ קניון הדאדס ■ ואזן ■ ווילובילס ■ וארזאזאת ■ קניון הטודרה ■ טרודנט ■ מידלט ■ מרקש ■ מקנס ■ פס ■ קזבלנקה ■ רבאט ■ שפשאון