|
| ארבעת המגדלים Cuatro Torres |
ארבעת המגדלים Cuatro Torres
קו הרקיע של מדריד של 2010 נשלט על ידי ארבעת המגדלים שנבנו בשנים האחרונות במתחם שנקרא Cuatro Torres Business Area קווטרו טורס ביזנס אריאה. (אזור העסקים של ארבעת המגדלים).
ארבעת המגדלים הם:
- מגדל קאכה מדריד Torre Caja
- מגדל החלל Torre Espacio מתנשא לגובה 224.5 מ'.
- מגדל הקריסטל Torre de Cristal הוא השני בגובהו במדריד והוא נמוך רק ב-89 ס"מ ממגדל קאכה מדריד.
- מגדל סקיר-ולהרמוסו - Torre Sacyr Vallehermoso מתנשא לגובה 236 מ'.
שיקולי נדל"ן, מצוקת החנייה, יוקר הארנונה ושכר הדירה הגבוה הובילו ליוזמה להעתקת מרכז העסקים של מדריד מרחוב גראן ויה לחלק הצפוני של מדריד בקרבת שער אירופה כחלק מפארק עסקים שבנייתו תסתיים בשנת 2011.
ארבעת הבניינים מתנשאים לגובה ממוצע של 243 מ' וגובהם כפול כמעט מהטורה דה מדריד Torre de Madrid שבמשך 10 שנים היה הבניין הגבוה ביותר באירופה. מדריד שלא התהדרה במונמנט דוגמת מגדל אייפל חיפשה דרך להתבלט בבניינים גבוהים. כך היה כאשר נבנה בניין טלפוניקה Edificio Telefonica שהיה הגבוה במדינה ואחר כך כאמור נבנה הטורה דה מדריד.
ארבעת המגדלים
| ארמון המלך Palacio Real de Madrid |
ארמון המלך
ארמון המלך מוכר גם בשם "ארמון המזרח". הארמון משמש כמעונו הרשמי של המלך ומשמש לטקסים רשמיים. יחד עם זאת המלך חואן קרלוס אינו מתגורר בארמון זה אלא בארמון סרוסאלה - Palace of Zarzuela.
ארמון המלך נמצא ברחוב Bailén ביילן במערב העיר משקיף ממזרח על נהר מנסאנרס Manzanares. הארמון נמצא ממול תחנת המטרו אופרה Ópera .
במקום בו עומד הארמון הייתה מצודה מוסלמית מהמאה העשירית תחת שלטונו של מוחמד הראשון אמיר קורדובה.
באוקטובר 1991 התקיימה בארמון זה ועידת השלום שמטרתה הייתה קידום השלום בין ישראל לפלסטינים ומדינות ערב.
הארמון פתוח למבקרים.הכניסה בתשלום.
ארמון המלך מדריד
| מקדש דאבוד Templo de Debod |
معبد ديبود Templo de Debod
מקדש אמון מדאבוד הוא מקדש נובי עתיק שמצרים תרמה כמתנה לספרד ב-1968 כאות הוקרה על השתתפותה של ספרד במאמצי אונסקו להעביר את מקדשי אבו סימבל ממקומם.
כאשר התחילו המצרים בעבודות ההקמה של סכר אסוואן ב-1954 התברר כי מי הנילוס יציפו שטחים נרחבים בעמק הנילוס והיה חשש שמקדשים רבים ייעלמו. אונסקו בסיוע מדינות שונות נרתמו לסייע למצרים.בתמורה למאמציהן קיבלו מדינות אלו מקדשים מצרים. בנוסף לספרד זכתה הולנד במקדש טאפה Tafa , ארה"ב זכתה במקדש איסיס מדנדור Dendour וצרפת זכתה במקדש נובי מאלסיה Ellesiya.
הספרדים הציבו את המקדש בפארק המערבי בקרבת פלאסה אספניה ובקרבת ארמון המלך.
מקדש דאבוד הוא מקדש מהמאה השנייה לפני הספירה והוקדש לאל אמון ואחר כך לאלה איסיס. הוא נבנה כ-15 ק"מ דרומית לאסוואן שבמצרים בקרבת האשדים הראשונים של הנילוס.
תכנית המקדש היא תכנית של מקדש מצרי טיפוסי בעל כניסה אחת וקודש הקודשים נמצא בחלק הפנימי ביותר מעבר לחדר הקרבת הקורבנות.
הכניסה למקדש חופשית.
מקדש דאבוד
| פלאסה מאיור Plaza Mayor |
הפלאסה מאיור היא אחת הככרות המרכזיות במדריד. היא נבנתה במאה ה-17 בעת השלטון ההבסבורגי . היא רחוקה מרחק קצר מככר מפורסמת אחרת, הפוארטה דל סול.
הככר בנוייה בצורה מלבנית מעט יותר גדולה ממגרש כדורגל ( 124 X 94 מ' ) ומוקפת במבנים בני שלוש קומות ו-237 מרפסות המשקיפות על הככר.קומת הקרקע של המבנים בנוייה מאכסדרה המצלה על החנויות הרבות ומאפשרת תנועת קונים בכל תנאי מזג אוויר.
במרכז הככר מוצב פסל של פרש רכוב על סוס. זהו פסלו של המלך פילפה השלישי מלך ספרד ופורטוגל בתחילת המאה ה-17 האחראי על בניית הככר. הככר החליפה שמות רבים ומתום מלחמת האזרחים היא מוכרת בשמה הנוכחי.
הכיכר שימשה כנקודת מפגש לתושבי העיר שפקדו כאן את השוק העירוני. הככר שימשה גם לקרבות פרים ולירידים.בתקופת האינקוויזציה הספרדית נערכו כאן הוצאות להורג וטקסי אוטו דה פה.
כיום משמשת הככר כנקודת מפגש לצעירים ותיירים הגודשים את החנויות והמסעדות ואת הדוכנים הרבים הפזורים בככר.
הפלאסה מאיור
| מזרקת נפטון Fuente de Neptuno |
מזרקת נפטון
המזרקה תוכננה על ידי האדריכל ונטורה רודריגז Ventura Rodríguez בערוב ימיו בשנת 1782. שנתיים אחר כך הסתיימה בנייתה בידי הפסל הספרדי חואן פסקואל דה מנה Juan Pascual de Mena שהחזיר נשמתו לבוראו מיד לאחר השלמתה.
המזרקה עשוייה מונוליט שיש לבן שהובא מממונטה סקלורס Montesclaros עיירה קטנה ליד טולדו.
פסלו של נפטון אל הים המזוקן והעטור בכתר עומד במרכז המזרקה מעל למרכבה רתומה לשני סוסי ים. נחש כרוך על יד ימינו וביד שמאל הוא אוחז בקלשון התלת ראשי הסמל שלו.
המזרקה מוקמה תחילה בחצר הפראדו אך ב-1896 הועתקה למקומה הנוכחי כדי ליצור קו ישר בינה לבין מזרקת הסיבלס.
המזרקה אומצה על ידי קבוצת הכדורגל של אתלתיקו מדריד Atlético Madrid שאוהדיה חוגגים את נצחונותיהם בטבילה בימי המזרקה.
| פלאסה דה סיבלס Plaza de cibeles |
אחת הככרות המפורסמות של מדריד ותו ההיכר שלה.קומפלקס של בניינים יפים מסביב למזרקה יצרו את אחת הככרות היפות בעולם. הככר נמצאת בצומת דרכים חשוב: נקודת המפגש של ציר צפון-דרום עם ציר מזרח-מערב. רחוב אלקלה העובר ממזרח למערב לעבר שער אלקלה חוצה את הככר. מצפון לככר נמתחות שדרות רקולטס ומדרום לה שדרת פראדו.
סביב הככר 4 מבנים יפים. ארמון התקשורת Palacio de Comunicaciones שנבנה ב-1907 הוא אחד הסמלים של מדריד, משמש היום כמשכן עיריית מדריד. בנק ספרד Banco de España שנבנה ב-1856 נמצא מעבר לפינה (מימין לארמון התקשורת) . ממול לבנק ספרד ברחוב אלקלה נמצא ארמון "המראה הטוב" Palacio de Buenavista זהו העתיק שבין המבנים ונבנה ב-1777. שימש בעבר כמעונו של הדוכס מאלבה וכיום הוא משמש כבניין מטה כוחות היבשה של הצבא הספרדי ומימין לו, מעבר לרחוב, נמצא ארמון לינארס Palacio de Linares נבנה בסוף המאה ה- 19. בשנת 1992 במלאת 500 שנים לגילוי אמריקה שונה ייעודו והוא הפך להיות "בית אמריקה" ומשמש כיום אירועים הקשורים לאמריקה הלטינית.
המזרקה הניאו-קלאסית תוכננה על ידי מיודענו ונטורה רודריגז Ventura Rodríguez שתכנן גם את מזרקת נפטון.
האלה והמרכבה הם מעשה ידיו של הפסל פרנציסקו גוטיירז Francisco Gutiérrez את האריות פיסל רוברטו מישל Roberto de Michel.
הפסל במזרקה הוא פסלה של האלה הפריגית קיבלה (קיבלה בלטינית או קיבלי ביוונית ) נוהגת במרכבה הרתומה לשני אריות.פולחנה של אלה זו מקורו בתרבות הפריגית שפרחה באסיה הקטנה במשך כשש מאות שנים החל מהמאה 12 לפני הספירה.
בעת בניית המזרקה בשנים 1777 -1782 היא הוצבה ממול לארמון בואנויסטה ומאז 1895 היא ניצבת במקומה הנוכחי. בשנת 1980 נחנך העתק מדוייק של המזרקה במקסיקו בירת מקסיקו בשדרת אואחקה Oaxaca בככר שגם היא נקראת ככר הסיבלס.
הככר אומצה על ידי קבוצת הכדורגל ריאל מדריד Real Madrid שאוהדיה קופצים למזרקה כאשר קבוצתם זוכה בגביע והיא עשתה זאת פעמים רבות...
פלאסה דה סיבלס.ברקע בית אמריקה.
| פלאסה דה קסטיייה Plaza de Castilla |
בחלקה הצפוני של ככר קסטייה משני עבריה נבנו ב-1996 שני מבנים נטויים בזוית של 150 ובגובה של 115 מ'. העימוד של המבנים זה כנגד זה יוצר אשליה של שער בעיני המתבונן. שער זה מכונה שער אירופה. המגדלים מוכרים כמגדלי קיו KIO שהם ראשי התיבות של המשקיעים כוויתים ( Kuwait Investment Office ) .לפני מספר שנים נרכשו המבנים על ידי בנק מדריד Caja Madrid וחברת Realia ריאליה הספרדית.
בשנת 2002 במלאת 300 שנים לבנק מדריד החליטו פרנסיו להנציח את פועלו בהקמת אובליסק מתכת שכינויו אובליסק קאכה Obelisco de la Caja .
הארכיטקט הספרדי סנטיאגו קלטרווה Santiago Calatrava בונה גשר המיתרים בירושלים וגשרים ומפעלי בנייה נוספים בכל העולם הכין את תכנית האובליסק.
האובליסק תוכנן להגיע לגובה 120 מ' אך בשל חשש כי משקלו יכביד על תוואי הרכבת התחתית הנמצא מתחת למגדל הוחלט להסתפק ב-92 מ. האובליסק עשוי מתכת. קוטר האובליסק הוא 2 מ' והוא חלול.
פלאסה דה קסטייה - מבט מדרום . ברקע ארבעת המגדלים
| פוארטה דל סול Puerta del sol |
הככר המרכזית במדריד. הככר נמצאת בתחילת רחוב אלקלה בחלקו המערבי. הככר אינה מרוחקת מארמון המלך ומהפלאסה מאיור. קרני השמש שחדרו לככר דרך השער המזרחי של העיר הן המקור לשמה של הככר.
כבר במאה ה-17 הפכה ככר זו להיות ככר חשובה במדריד. מיקומו של בית הדואר בפאתי הככר הפך לקרן שואבת עבור האנשים שהתכנסו בככר. בליל הסילווסטר, פעמוני בית הדואר מבשרים את תחילתה של שנה חדשה.
הככר הפכה לנקודת מפגש אולטימטיבית עבור צעירים ותיירים הגודשים את הככר כמעט בכל שעות היממה. מככר זו יוצאים מספר רחובות שבשנים האחרונות הפכו למידרחוב והם עמוסים בהולכים ושבים הפוקדים את החנויות והקניונים.
הפרש הרכוב על סוס במרכז הככר הוא פסלו של המלך קרלוס השלישי. בככר זו קבועה טבלה ממנה מודדים את המרחקים בספרד.
על קיר בית הדואר חקוקה כתובת המציינת כי במקום זה בשניים במאי 1808 התחילה התקוממות כנגד נאפוליון Levantamiento del dos de mayo . מאורעות חודש זה הונצחו בציוריו המפורסמים של פרנציסקו גויה ובעיקר הציור המפורסם שלו השלושה במאי בו הוא מתאר הוצאה להורג בידי כתת יורים של נידון הלבוש בחולצה לבנה.
באופן אירוני, שנתיים אחר כך בחודש מאי 1810 הפך המושג "סול דל מאיו" Sol de Mayo כמאורע המציין את תחילת ההתקוממות של הארגנטינאים והאורגוואים כנגד השלטון הספרדי בדרום אמריקה.
פוארטה דל סול, מדריד
פוארטה דל סול.במרכז התמונה סמל מדריד: הדב ועץ התות
| פלאסה דה אספניה Plaza de España |
פלאסה דה אספניה- ככר ספרד
הככר נמצאת לא הרחק מארמון המלך ובקצה המערבי של אחד הרחובות הסואנים והיוקרתיים של העיר, הגראן ויה. הככר מתהדרת באנדרטת אבן ובה פסלו של אחד מגדולי הסופרים הספרדים ומחבר "דון קישוט" ,מיגואל דה סרוונטס צופה לכיוון ארמון המלך. למרגלות האנדרטה פסלי ברונזה של שני גבורי היצירה דון קישוט Don Quixote (דון קיחוט, בספרדית של ימי הביניים ביטאו את האות " X" כ- "ח") ומשרתו הנאמן סנצ'ו פנסה Sancho Panza .
האנדרטה תוכננה בידי האדריכלים רפאל מרטינז ספאטרו Rafael Martínez Zapatero ופדרו מוגורוזה Pedro Muguruza. העבודה התבצעה בין השנים 1925-1930 בידי הפסל לורנצו קויט ולרה Lorenzo Coullaut Valera .
על הככר משקיפים שני "גורדי השחקים" שנבנו בשנות החמישים של המאה ה-20. הגבוה מהשניים הוא הטורה דה מדריד Torre de Madrid (מגדל מדריד - בצד שמאל בתמונה) והבניין השני הוא אדפיסיו אספניה Edificio España (בניין ספרד). הטורה דה מדריד הוא בניין ובו 36 קומות ומתנשא לגובה של 142 מ'. במשך 10 שנים עד ל-1967 נחשב לבניין הגבוה ביותר בכל אירופה.
הבניין השני אדפיסיו אספניה ובו 25 קומות והוא מתנשא לגובה של 117 מ'.
בניית שני מבנים אלו נתנה דחיפה להעברת המרכז העסקי של העיר לאזור זה. סביב הככר יש מסעדות רבות ומועדונים. הככר משתלבת ברחוב גראן ויה והרחובות הסמוכים המהווים את מרכז חיי הלילה של מדריד.
פלאסה דה אספניה
| הגראן ויה Gran via |
הגראן ויה הוא אחד הרחובות ההומים והמרכזיים במדריד. המייחד רחוב זה הוא בנייניו היפים שמרביתם נבנו בתחילת המאה העשרים. הרחוב הוקם בשל הצורך לחבר את ככר אספניה עם רחוב אלקלה.
ברחוב זה חנויות, בתי מלון ובתי קולנוע רבים. בשנים האחרונות שונה ייעודם של בתי הקולנוע וברוח התקופה הפכו לקניונים מפוארים.
ברחוב זה הוקמו כמה מהבניינים הגבוהים ביותר בספרד ובמדריד כמו בניין טלפוניקה המתנשא לגובה 88 מ' ובשנת 1929 היה הגבוה ביותר במדינה.
השינויים הפוליטיים הרבים שהתחוללו בספרד הותירו את רשומם בשם הרחוב שנקרא "שדרת רוסיה" ו "שדרת בריה"מ" . בעקבות מלחמת האזרחים וכניסת המורדים לעיר שונה שם הרחוב ל"שדרת חוזה אנטוניו". השם הנוכחי גראן ויה הוא משנת 1981.
| שער אלקלה Puerta de Alcalá |
שער אלקלה
המילה אלקלה בספרדית היא שיבוש של השם הערבי القلعة (אל קלעה) שמשמעותו ארמון מבוצר,טירה. שער זה הנמצא במזרח העיר העתיקה הוביל לעיירה אלקלה דה אנרס שהוכרזה כאתר מורשת עולמית ובה נמצאת הטירה שבערבית נקראת אלקלעה القلعة .
השער הבנוי בסגנון ניאו-קלאסי ונמצא במרכזה של ככר העצמאות בסמוך לכניסה הראשית של פארק רטירו וסימן את גבולה המזרחי של העיר. בשנת 1768 פנה המלך קרלוס השלישי לארכיטקט האיטלקי פרנצ'סקו סבטיני Francesco Sabatini שתכנן את השער כך שרחוב אלקלה יחצה את השער. בניית השער ארכה 9 שנים.
שער אלקלה
