מאה שערים

     היסטוריה ♦ מודעות קיר♦ זוהמת עמלק ♦ שטריימל ♦ מלחמה באג"ד ♦ הגעלת כלים♦יריד ארבעת המינים ♦  תולדות אהרון


היסטוריה   
         
שכונת מאה שערים תוכננה על ידי האדריכל הגרמני תושב ירושלים קונרד שיק ונבנתה בשנת 1874 ע"י יוסף ריבלין וחבריו "חברת בוני ירושלים"
שכבר הקימו שתי שכונת בירושלים. שכונה זו היא החמישית שנבנתה מחוץ לחומות העיר העתיקה והיא הגדולה שבהן.
מקור השם מאה שערים הוא מספר בראשית: "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה' " (בראשית, כו, יב).
בגימטריה, מאה שערים = 666 , מספר שמסמל את ביאת המשיח.
(באופן אירוני, בתרבות המערבית המספר 666 מסמל את השטן על פי גימטריה מתוך הברית החדשה,חזון יוחנן ).





מודעות קיר 




טיול  בסימטאות מאה שערים הוא מסע לתוך הזמן. מסע אל עברה של ירושלים. ירושלים של המאה ה-19.
במקומות רבים אתה מתבונן וכאילו הזמן עצר מלכת. בשל האיסור הגורף על צפייה בטלוויזיה וקריאת עתונים חילוניים,
קירות הבתים נותנים משמעות מקורית לפסוק מתוך הנביא חבקוק  "אבן מקיר תזעק" מודעות הקיר הם אמצעי תקשורת מקובל ביותר.
מודעות מגוונות צבעוניות ובשחור לבן מעטרות את את הקירות. "ארונו בא" – מודעה המספרת כי רב חשוב שהלך לעולמו בחו"ל יובא לקבורה בארץ.
"הודעה ואזהרה" – סוג מודעה רווח ביותר, שנועד להזהיר את הבריות, להימנע מלעשות פעולה מסויימת,
כגון ביקור במשרדיה של חברת תקשורת סלולרית ידועה.
ביקור כזה מוגדר כעבירה חמורה  והוא מנומק בפסוק כל כך פופולרי בתורה "ולא תתורו  אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" .
רחמנא לצלן, לא ליפול ברשתה  של המודרניזציה המשחיתה.

 זוהמת עמלק

במודעה, בתמונה זו,  ישנו הביטוי "זוהמת עמלק" . הוא מסמל את הסטרא אחרא (הדרך האחרת)  -תרבות הגויים.
ולמעשה, זוהי התרבות המערבית, המודרניזציה, התרבות החילונית.
 "זוהמה" מתקשר לסיפור המופיע בבראשית רבה ולפיו חוה התעברה מהנחש שהטיל בה את זוהמתו וכך נולד קין.
עמלק הוא אויבו המסורתי של עם ישראל. בספר דברים בפרק כ"ה נאמר:
"זכור את אשר עשה לך עמלק..תמחה את זכר עמלק מתחת לשמים,לא תשכח".
מאחר ועם זה אבד, מתקשר הביטוי "מחיית זכר עמלק" לגבי כל דבר שיש בו כדי לפגוע בעם ישראל ובכלל זה המודרניזציה, תרבות הגויים.



שטריימל

שטריימל הוא כובע פרווה יקר (מחירו עשוי להגיע לאלפי דולר) העשוי מפרוות עור שועל.
כדי להכין כובע אחד יש צורך לצוד 30 שועלים! מחירו היקר הוביל לתעשיית חיקויים מלאכותיים.
יהודים חרדים חסידיים נשואים נוהגים לחבוש אותו בשבתות וחגים, אם כי, יש כאלו (חסידי תולדות אהרון, שומרי אמונים,
חסידי אברהם וחסידי יצחק ) החובשים אותו כבר מגיל בר המצווה. בשל האסור להשתמש במטרייה בשבת, עוטפים את השטריימל בכיסוי ניילון.
אחת הסברות למקורו של השטריימל, היא נוהג שהתפתח בגולה כדי לעקוף אסור של הצאר לחבוש כפה. לעומת זאת,
הסופר ש"י עגנון מעלה סברה שהיהודים חוייבו בשבתות להצמיד לכובעם זנב פרווה של חיה טמאה.
מלחמה באג"ד
ההפרדה בין גברים ונשים חיונית בחברה החרדית. מקורה של ההפרדה הוא בבית המקדש בירושלים. כאשר התגודדו אלפי מאמינים ברחבת המקדש,
היו כאלה שניצלו את הצפיפות להתגפף עם הנשים. "עזרת הנשים" בבית המקדש הייתה ההפרדה הראשונה בין גברים ונשים.
כיום, בחנויות בשכונה, נשים עומדות בתור נפרד מזה של הגברים.
באוטובוסים של אג"ד הצפיפות רבה וגם בה קיימת התופעה שגברים מנצלים את הצפיפות כדי להתחכך בנשים.
כדי להימנע ממצב זה, דורשים החרדים הפרדה בין גברים ונשים באוטובוסים. תחילה, אג"ד סרבה לכך.
מזה שנים מתנהל מסע כנגד אג"ד שזכה להצלחה בכמה שכונות בירושלים והחרדים רוצים להרחיב את הקוים בהם יש הפרדה מוחלטת בין גברים לנשים.  


                  

  תולדות אהרון

קבוצה חרדית חסידית סגורה שהוקמה ב-1952 לאחר שפרשה מחבורת  "שומרי אמונים ", ושמה לעצמה מטרה לשמור על הווי הישוב הישן.
אנשיה מתנגדים בחריפות לציונות, שומרים בקנאות על לבושם המיוחד ומקפידים בתפילה לענות "אמן" בקול רם.
לאחר ששמעו "שיחת מוטיבציה", מפי האדמו"ר מחויבים אנשי העדה אחת לשנה בכל י"ט בכסלו לחתום על התחייבות לשמור על תקנות העדה.
תקנות אלו מתייחסות לחובת  התפילות בבית המדרש של העדה, השגחה על לבוש בסגנון הישוב הישן.
הגברים חובשים לראשם כיפה לבנה (ירמולקא - כמו זו בתמונה של הגעלת הכלים) ולובשים מעיל ארוך צהוב מפוספס (קאפוטה).
מתחת הם לובשים אפודה ששמה לקוח מהמלה  הערבית  صدرة (סודרא) ובאידיש היא נקראת "סעדריא".
בשבתות גם הבחורים הלא-נשואים לובשים קאפטן ולראש כולם שטריימל.
נשות העדה בולטות בלבושן הצנוע שאינו מבליט את חמוקי גופן ועוטות מטפחת שחורה הדוקה לראשן.
הקהילה היא קהילה סגורה והבחורים נושאים נשים רק מקרב העדה.
בשל הריבוי הטבעי הגדול, התפשטה הקהילה ממעוזה העיקרי,  מאה שערים.
כיום חסידי תולדות אהרון מתגוררים גם בגאולה, בית ישראל ובית שמש.

הגעלת כלים

חוויה מיוחדת היא ביקור בשכונה לקראת החגים.לקראת חג הפסח משתנה האווירה בשכונה והכל ממהרים להכשיר את הכלים.
בתמונה כאן ניתן לראות כיצד מגעילים כלים לקראת חג הפסח.

הגעלת כלים מחוייבת על פי ההלכה ומטרתה להכשיר כלים ולהעביר אותם מחזקת "חלבי" ל-"בשרי" וההיפך.
הגעלת כלים משמשת גם להכשרת כלים לפני חג הפסח.

בתהליך הגעלת הכלים טובלים את הכלי כך שהוא כולו טבול במים רותחים ומבעבעים.
הטבלת הכלי במים מוציאה ממנו את ה"טעם" הקודם שהיה לו והופכת אותו לכשר.

הגעלת כלים הייתה נהוגה כבר בתקופת בית שני.
בחפירות ארכיאולוגיות בירושלים נמצאו כלי חרס רבים שהטילו בהם פגם במכוון כי הם נטמאו, שכן כדי חרס לא ניתן להכשיר.

ארבעת המינים

ספר ויקרא פרק כ"ג פסוק מ' מורה לנו על נטילת ארבעת המינים בחג הסוכות.במרוצת השנים נוצרו הלכות המפרטות את כשרות ארבעת המינים.
לקראת חג הסוכות, מיד לאחר יום הכפורים מוקם יריד ארבעת המינים במאה שערים. 
במשך שנים רבות התקיים היריד ברחוב מאה שערים בסמוך לככר השבת.בשנים האחרונות בשל סיבות בטחוניות היריד נדד לככר זופניק הסמוכה.
בשל הצפיפות בין הדוכנים ומחשש לעירוב בין נשים לגברים, הכניסה ליריד מותרת לגברים בלבד.
כדי לא להיכשל במצווה, המהדרין מצטיידים בזכוכית מגדלת ובקיסמי שיניים לבדיקת האתרוגים.