הסינים התבוננו בגרמי השמים ובנוף סביבם וניסו למצוא קשר בין הטבע לחיים. הרים נתפסו כאלמנט שנקרא יַאנְג. עמקים נתפסו כאלמנט שנקרא יִין. ההרים הגבוהים הם למעשה המשכם של העמקים. כך גם טיב הקשר בין יִין ויַאנְג. אינך יכול להצביע על נקודה מסויימת ולהגיד: כאן בדיוק מתחיל העמק.

השמש, מקור החום והאנרגיה נתפסה כגורם העיקרי במערכת אמונה שהתפתחה ועיקרה – השפעת גרמי השמים והטבע על החיים.

על פי תפיסה זו השמש והאור מתקשרים לכל מה שקשור ליום ולכל מה שמסמל הטבע הגברי דהיינו: אור, חזק, גבוה,חם, מהיר,פעיל, נמרץ. לאוסף מאפיינים אלו קראו הסינים  יאנג .

מצד שני הירח נתפס עם כל מה שמסמל לילה והטבע הנשי: חושך,קור, נמוך, איטי. לאוסף מאפיינים אלו קראו הסינים  יין.

הסינים מאמינים כי עם שקיעת  החמה הופך היַאנְג (היום) ליִין. וההיפך עם הזריחה: הופך היִין (הלילה)  ליַאנְג.

כבר יותר מחמשת אלפים שנה מאז שהסינים מצאו קשר  בין הטבע והשינויים בו לבין גוף האדם. התבוננות זו באה לידי ביטוי ברפואה הסינית המסורתית (על כך בפרק נפרד באתר) שהיין והיאנג הפכו להיות אחד מסמליה המובהקים. היין והיאנג באים לידי ביטוי באסטרולוגיה הסינית (ראה פרק נפרד באתר).

טקסים דתיים

האמונה בכוחם של היִין והיַאנְג באה לידי ביטוי בטקסים הדתיים שנערכו בסין הקיסרית. הקיסר הגיע פעמיים בשנה למקדש השמיים בבייג'ינג וערך שני טקסים: טקס אחד  ביום הארוך ביותר בשנה  כאשר היאנג בשיא אונו, וטקס שני  בחורף, ביום הקצר ביותר של השנה כאשר היִין בשיא כוחו.

היניינה ומאהיינה

השילוב של  יִין ויַאנְג הוא מעניין מאוד בתפיסת החיים הסינית. כמו אצלנו, המים נתפסים כמקור החיים. אך להבדיל, אצל הסינים המים הם אלמנט נקבי – יִין. האלמנט הגברי מבטא זרימה, כח, תנועה. מים עומדים הם עדיין אלמנט נקבי. התוספת של זרימה מבטאת תוספת של תנועה כח שהם אלמנטים זכריים. ולכן מים זורמים מבטאים ובמיוחד נהרות שוצפים כמו אלו שיש בסין מבטאים את החיים.

יִין ויַאנְג מתקשרים גם לפילוסופיות הדתיות כפי שהתפתחו במזרח הרחוק.

המים  (נהר שוצף ) נתפסים כחיים אותם אנו צריכים לעבור. בסין זו שאלה פילוסופית עתיקת ימים. באיזו דרך לבחור (משמעות המילה "דרך" בסינית היא 道  דַאוּ dào ומכאן המושג דאואיזם. "דאו"  נכתב גם כטאו.) אפשר לחצות את הנהר לבד באופן עצמאי בסירה שלך, או לחצות את הנהר בסירה גדולה עם עוד אנשים. זהו בדיוק ההבדל בין שתי אסכולות הבודהיזם : ההיניינה והמאהיינה. ההיניינה מייצגת את הספינה הקטנה והמאהיינה מייצגת את הספינה הגדולה. מכאן גם הסמל של הבודהיזם שנראה כמו הגה של ספינה.