איך מגיעים

לבאים מתל אביב  ♠     סעו בכביש מס' 1 עד לסבוב מוצא. ♠    המשיכו לנסוע לכיוון ירושלים ובפנייה הראשונה פנו ימינה בכביש 9 לכיוון הר הצופים. המשיכו בכביש 9 ועקבו אחרי השילוט להר הצופים וים המלח. בקצה העלייה יש צומת עם פנייה ימינה להר הצופים. ♠  סעו ימינה עד לצומת המרומזרת הראשונה ופנו שמאלה. ♠  המשיכו ישר לפי השילוט "ים המלח –דרך המנהרה" המשיכו לנסוע אך מעט לפני למנהרה סעו בנתיב הימני ואל תכנסו למנהרה בקצה העלייה תגיעו למגרש חנייה. ♠  מכאן מתחיל הסיור שלנו. מעבר לכביש נמצאת התצפית לעבר בקעת הירדן.

 

  
תצפית בהר הצופים 
 אנו נמצאים בהר הצופים בגובה של 826 מ' מעל פני הים. השם הר הצופים ניתן להר משום שממקום זה ראו הבאים לירושלים את העיר העתיקה ובית המקדש. (יש המזהים את הר הצופים בהר של נבי סמואל, שממנו רואים את ירושלים, ולמרגלותיו עברה הדרך ההיסטורית לירושלים).
אנחנו נמצאים על קו פרשת המים של ירושלים. מי הגשם הזורמים מזרחה מתנקזים לנחל אוג ונשפכים לים המלח. מי הגשם הזורמים מערבה ומתנקזים לנחל צופים ונשפכים לים התיכון .
עד לשנת 1967 היה הר הצופים מובלעת ישראלית בממלכת ירדן. לתושבי ישראל לא הייתה גישה לכאן למעט לכח משמר ישראלי שהחזיק את המקום והתחלף אחת לשבועיים. כח משמר זה מנה 85 שוטרים (למעשה חיילים) חמושים בנשק קל והגיעו לכאן בשיירה מלווה בפיקוח של האו"ם.
לאחר מלחמת ששת הימים בה השתלט צה"ל על כל הגדה המערבית, הוקם מחדש קמפוס האוניברסיטה העברית ונבנה בית החולים הדסה.
מנקודת התצפית כאשר מסתכלים מזרחה ניתן לראות את בקעת הירדן הנמצאת כ-1250 מ' מתחתינו. מדבר יהודה משתרע למרגלותינו. הצבע חום-צהוב של ההרים הצחיחים של מדבר יהודה עומד בניגוד משווע לצבע הירוק המאפיין את פסגת ההר בו אנו נמצאים. מדבר יהודה נמצא בצל גשם.העננים המגיעים מכיוון מערב נתקלים באוויר חם העולה מכיוון הבקעה ומתפזרים  ולכן איזור מדבר יהודה צחיח.
בצד שמאל (צפון) אנו רואים את פאתי הכפר הערבי עיסוויה العيساوية  (عيسى עיסא בערבית הוא ישו.). כפר זה היה בריבונות ישראלית עוד לפני 1967 כחלק מהמובלעת של הר הצופים שהייתה בתוך תחומי ממלכת ירדן.
ישר לפנים בוהקים בתיה של מעלה אדומים. מעבר להם בקו האופק הרי מואב ובהם הר נבו, מקום שלפי המסופר בתורה, היה המקום בו עמד משה וצפה בארץ המובטחת. (מהר נבו, כשאין ערפילים, רואים בבירור את הר הצופים).
מאחורינו מעבר לכביש נמצא הקמפוס של הר הצופים. ב-1 באפריל שנת 1925 נערך כאן טקס רב רושם בהשתתפות הנציב הבריטי העליון סר הרברט סמואל להנחת אבן הפינה לאוניברסיטה העברית בירושלים.

 

 אוגוסטה ויקטוריה
 אוגוסטה ויקטוריה – מבנה גרמני שמגדל הפעמונים שלו המיתמר לגובה 65 מ' הפך להיות מסמליה הבולטים של ירושלים בשל שליטתו בקו הרקיע של ירושלים.
כאשר ביקר בארץ ישראל הקיסר הגרמני וילהלם השני בשנת 1898 נוכח לדעת שאין בירושלים אכסניה ראוייה לצליינים הגרמנים הבאים לבקר בעיר הקודש. מספר שנים לאחר ביקורו נאספו תרומות ונבנו מספר מבנים גרמנים בירושלים ובהם המיתחם של אוגוסטה ויקטוריה. המיתחם נושא את שמה של המלכה אוגוסטה רעיית המלך וילהלם. בתוך הכנסייה ישנו פסיפס המתאר כיצד המלך מעניק למלכה את הכנסייה כמתנה.
הכנסייה קרוייה בגרמנית Himmelfahrtkirche  "כנסיית השמים" והיא מציינת את עלייתו של ישו השמימה (ראה להלן). היא דומה באופן בולט לכנסיית מיכאל מהמאה ה-11 שבהילדסהיים Hildesheim שבגרמניה. המיתחם כולל כנסייה, בית הארחה ומיגדל פעמונים. תכנון המבנים נעשה בגרמניה. מארץ זו הובאו באוניות הפסלים ופריטים רבים נוספים. המבנה נחנך בהשתתפות 700 נכבדים ביולי 1910. במלחמת העולם הראשונה שימש המבנה כבית חולים וכמטה הצבא הגרמני-טורקי בארץ ישראל.
עם הכיבוש הבריטי של ארץ ישראל הפך המבנה למשכנו של הנציב הבריטי הראשון סר הרברט סמואל. במקום זה התארחו לפגישות חשובות וינסטון צרצ'יל, לורנס איש ערב והאמיר עבדאללה. בפגישה עם האמיר עבאללה הוצע לו להיות האמיר של עבר הירדן.
עד לרעידת האדמה ב-1927 בה נוצרו סדקים במבנה שימש המבנה כמשכן הנציב הבריטי העליון פילדמרשל פלומר.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה החרימו הבריטים את המבנה בהיותו רכוש גרמני. לאחר המלחמה הועבר המבנה לבעלות הפדרציה הלותרנית העולמית. הסכמי שביתת הנשק עם ירדן הותירו את המבנה בריבונות ישראלית אך הירדנים סירבו לפנותו והוא נשאר בריבונותם עד ל-1967.
במלחמת ששת הימים הופצץ המבנה על ידי מטוסי אימון מסוג פוגה (התקיפה האווירית היחידה שהייתה בירושלים) פעולה שסייעה לחטיבה 55 להשתלט על המבנה. מאז משמש המבנה כבית חולים.

הקיסרית אוגוסטה ויקטוריה Empress  Augusta Victoria

אוגוסטה ויקטוריה הייתה הקיסרית הגרמנית והפרוסית האחרונה. אוגוסטה ויקטוריה נישאה לוילהלם השני Wilhelm II, נכדה של המלכה ויקטוריה מלכת בריטניה, ולימים קיסר גרמניה ופרוסיה. היא נולדה ב-22 באוקטובר 1858 ונפטרה ב-1921. היא הייתה בתם הבכורה של פרידריך השמיני Frederick VIII דוכס שלזוויג הולשטיין Schleswig-Holstein והנסיכה Adelheid אדלהייד מ-Hohenlohe-Langenburg (הוהנלו-לנגנבורג). סבתה הייתה אחות למחצה של המלכה ויקטוריה. כבר בפגישתה הראשונה עם יורש העצר הנסיך וילהלם, היא התאהבה בו מיד. הייתה זו אהבה ממבט ראשון. הנסיך, הצעיר ממנה במספר חודשים, התרשם מאוד מאדיקותה הנוצרית ומחוסר גנדרנותה והחליט לשאת אותה לאשה. בשנת 1881 בהיותה בת 22 התקיים טקס הנישואין של הזוג בחתונה רבת רושם. כל המוזמנים נאלצו לעמוד במשך שמונה שעות תמימות עד תום הטקס. בילדותה קראו לה דונה. בני משפחתו של בעלה לעתיד התייחסו אליה בזלזול. הגדילה לעשות גיסתה לעתיד הנסיכה שרלוט שהודיעה: "דונה לא ראוייה לשאת את אחי". יחסיה עם חמותה ויקטוריה ( בתה של מלכת בריטניה ויקטוריה) היו קרים. חמותה ציפתה שדונה תבריא את מערכת היחסים בין ויקטוריה לבין בנה ויליאם. אך הדברים לא התרחשו כך. חמותה של דונה, המלכה האם ויקטוריה, הייתה מודאגת שהתואר של ראש הצלב האדום יעבור לדונה שלפי דעתה לא היה לה נסיון בתחום. יחד עם זאת בתה היחידה של אוגוסטה ויקטוריה מספרת בזכרונותיה שאמה אהבה פעילות צדקה. אחד האירועים שהשפיע עליה קשות היה כאשר גיסתה, הנסיכה הפרוסית סופי, נישאה לקונסטנטין יורש העצר היווני,לימים מלך יוון. בשל מעמדה החדש כמלכת יוון היא הייתה אמורה להיות מוטבלת כאורתודוכסית. כשנודע הדבר לדונה, שהייתה אדוקה מאוד, היא רתחה מזעם ודרשה מגיסתה לחזור בה מצעד זה מכיוון שהוא ייפגע במעמדו של בעלה ויליאם שהוא גם ראש הכנסיה האבנגליסטית של גרמניה. סופי כתבה לדונה שמעמדה החדש כמלכת יוון  מחייב אותה להיות אורתודוכסית. כאשר  דונה קראה את המכתב היא כעסה מאוד. צירי לידה תקפו אותה והיא ילדה את בנה יואכים הששי בלידה מוקדמת. דונה הייתה היסטרית ואמרה שאם בנה ימות בלידה תהיה זו סופי שרצחה אותו. ויליאם הזדרז לכתוב מכתב לאימו המלכה ויקטוריה ולהאשים את אחותו במה שקרה. הלידה המוקדמת של יואכים הפכו את דונה קשורה מאוד לבנה יואכים שהיה רגיש מאוד. לבני הזוג היו 7 ילדים: ששה בנים ובת זקונים. הבן הששי יואכים התאבד כאשר קיבל קשה את העובדה שאביו אינו מלך יותר וכאשר נכשלה מערכת יחסיו עם אשתו הנסיכה אנהלט. אוגוסטה ויקטוריה נפטרה בשנת 1921 בהיותה בת 63, פחות משנה לאחר התאבדות בנה. לאחר מותה נשא וילהלם אשה אחרת תחתיה. מפרץ בפפואה גינאה החדשה נקרא על שמה.

אנו ממשיכים בסיור. שם הרחוב השתנה לראביעה אל עדוויה (תבינו בהמשך). נסע כחמש מאות מ' עד לשילוט המוביל אותנו אל כנסיית העלייה השמימה (בצד שמאל).

כנסיית העלייה  Church of Ascension
על כל העדות הנוצריות מקובל רק מקום אחד בהר הזיתים המצביע על מקום עלייתו של ישו השמיימה. הנוצרים מאמינים (מעשי השליחים א' 9-12)  כי 50 יום לאחר שקם מן המתים לתחייה עלה ישו השמיימה.

הכנסייה נמצאת בבעלות המוסלמים שבנו במרכזה מסגד. ברצפת המסגד  ישנו סימן. הנוצרים אומרים שהסימן נוצר מעקב נעלו של ישו כאשר עלה השמיימה.
המבנה הנוכחי, בעל הצורה המעוגלת, נבנה ב-1835 הכנסייה מקודשת ליוונים, לקופטים, לארמנים, לסורים ולעדות נוספות להן יש זכות תפילה במקום.
ראשיתה של הכנסייה במקום הוא במבנה ביזנטי שהוקם במאה הרביעית ושרד עד המאה ה-10. במאה ה-12 הצלבנים בנו את המבנה במתכונת הנוכחית, למעט הגג שהוסף על ידי המוסלמים כדי לשוות למבנה צורה של מסגד נקבע בכותלו הדרומי גם מיחרב.המבנה מוחזק בידי המוסלמים שעה שכבשו את העיר מידי הצלבנים ומאז הוא בידיהם. משפחת עלמי המוסלמית מופקדת על הנכס ופעמיים בשנה הוא מועבר לרשות הנוצרים לצורך קיום חגיגות העלייה השמיימה.
בקרבת הכנסייה יש כיום מסגד הוא מסגד אלאסעדיה مسجد الاسعديه (אלאסעדיה = עושה למאושר)  והוא משמר בצליל את השם האמיתי של המקום בפי הנוצרים אלסעדה الصعده שמשמעותה העלייה.


בפאתי מסגד אלאסעדייה ישנו קבר. המסורת היהודית טוענת כי זה קבר חולדה הנביאה. הנוצרים מספרים כי זה קבר פלגיה מאנטיוכיה. והמוסלמים דבקים בגירסה כי הקבר הוא קבר המיסטיקנית הצופית ראביעה אלעדוויה. על השימוש במילה "מקאם" ראו באתר ברשומה "תפילת הדרך".

קבר פלגיה או קבר חולדה או אולי קבר ראביעה אל עדוויה?
כך או אחרת הנה הסיפור של שלוש נשים אלו.

חולדה הנביאה

חולדה היא אחת מארבע הנביאות המוזכרות בתנ"ך יחד עם מרים, דבורה ונועדיה. המקרא אינו מפקפק ביכולתן של נשים להתנבא. כדי להגיע למספר הטיפולוגי 7 הוסיפו חז"ל לרשימה זו של ארבע נביאות גם את שרה, אביגיל ואסתר בהדגישם את יופיין יוצא הדופן. לדברי חז"ל חולדה היא מצאצאי רחב הזונה (בבלי, מגילה י"ד ע"ב). הם מכנים אותה כרכשתא (כרכשתה בארמית היא חולד ממין עכברוש נושא מחלות) בשל זלזולה במלך יאשיהו אותו כנתה "האיש" ולא "מלך". חולדה הייתה נביאה בימי הנביא ירמיהו והמלך יאשיהו. כאשר מתברר למלך יאשיהו כי בבית האלהים נמצא ספר תורה הוא רואה בכך אות משמים וחושש כי אלוהים כועס על כי לא מקיימים את הכתוב בספר התורה. הוא שולח משלחת לנביאה חולדה כדי לעמוד על פשרו של הסימן. נשאלת השאלה מדוע לחולדה ולא לירמיהו? חז"ל מסבירים שירמיהו היה מחוץ לעיר טרוד בנסיון להחזיר את עשרת השבטים ולכן פנו לחולדה. ספור הפנייה אל חולדה מופיע במלכים ב' פרק כ"ב פסוק י"ד: "וילך חלקיהו הכהן ואחיקם ועכבור ושפן ועשיה אל חלדה הנביאה אשת שלם בן תקוה בן חרחס שמר הבגדים והיא ישבת בירשלם במשנה וידברו אליה". האיזכור השני בו מפיעה חולדה נמצא בספר דברי הימים ב' פרק ל"ד פסוק כ"ב: "וילך חלקיהו ואשר המלך אל חלדה הנביאה אשת שלם בן תוקהת בן חסרה שומר הבגדים והיא יושבת בירושלם במשנה וידברו אליה כזאת". חולדה אינה חוששת לנבא נבואת זעם: "ותאמר אליהם כה-אמר ה' אלהי ישראל אמרו לאיש אשר-שלח אתכם אלי. כה אמר ה' הנני מביא רעה אל-המקום הזה ועל-ישביו את כל-דברי הספר אשר קרא מלך יהודה. תחת אשר עזבוני ויקטרו לאלהים אחרים למען הכעיסני בכל מעשה ידיהם ונצתה חמתי במקום הזה ולא תכבה. ואל-מלך יהודה השלח אתכם לדרש את-ה' כה תאמרו אליו כה-אמר ה' אלהי ישראל הדברים אשר שמעת. יען רך-לבבך ותכנע מפני ה' בשמעך אשר דברתי על-המקום הזה ועל-ישביו להיות לשמה ולקללה ותקרע את-בגדיך ותבכה לפני וגם אנכי שמעתי נאם-ה'. לכן הנני אספך על-אבתיך ונאספת אל-קברתיך בשלום ולא-תראינה עיניך בכל הרעה אשר-אני מביא על-המקום הזה". יש הגורסים (נות M.Noth ) כי נבואת חולדה על חורבן בית ראשון היא הנבואה הקדומה ביותר הכורכת חורבן כעונש אלוהי על פולחן העבודה הזרה, תפיסה דתית שבאה לידי ביטוי אצל נביאים מאוחרים. לפי המסורת קבר חולדה נמצא כאן בהר הזיתים. ראשיתה של מסורת זו היא בימי הביניים והיא נתחזקה במאה ה-19. יש לציין כי נוסעים מבקרים בארץ ישראל כמו בנימין מטודלה שביקר בארץ בשנת 1170 אינו מזכיר את הקבר. נוסע אחר שאינו מזכיר את הקבר הוא רבנו יחיאל מפריז.

ראביעה אל עדוויה رابعة العدوية

ראביעה אל עדוויה رابعة العدوية היא בתו של איסמעיל אל עדווי. נולדה בשנת 718 בבצרה. שמה ראביעה כי היא הייתה הילד הרביעי במשפחה. בהיותה כבת עשר התייתמה מאביה. משפחתה הייתה ענייה מאוד. לאחר מות אביה שוטטה ברחובות כשהיא מנסה להתפרנס משירה בפני עוברים ושבים. אגדות רבות מספרות את סיפור חייה.בחלק מהן מסופר שהייתה נשואה. ראביעה לא הותירה כל דבר כתוב. ספור חייה מסופר על ידי קדוש סופי בשם  فريد الدين عطار פריד א-דין עטר. הוא מספר שמשפחתה של ראביעה הייתה כה ענייה שלא היה בה אפילו שמן למאור. האם שלחה את איסמעיל אביה של ראביעה לבקש מהשכנים שמן למאור. איסמעיל שהיה נחוש בדעתו שלא להיצרך לעזרת בני אדם אלא, רק לשמים, השים עצמו כאילו הוא הולך לבקש מהשכנים וחזר הבייתה בידיים ריקות. באותו לילה ניגלה לו הנביא מוחמד ואמר לו שבתו ראביעה נבחרה על ידי האל להוביל את המוסלמים בדרך הנכונה. לאחר מותו של אביה בהיותה כבת עשר נחשפה ראביעה לעוני ולדלות ביתר שאת  כי אמה האלמנה לא הצליחה לדאוג לכלכלת המשפחה. הרעב פשט בבצרה והותיר את בני המשפחה רעבים ללחם. בני המשפחה התפזרו. ראביעה יצאה לחפש את מזלה מחוץ לבצרה והצטרפה לשיירת גמלים שעזבה את העיר.השיירה הותקפה על ידי שודדים שלקחו את ראביעה בשבי. היא נמכרה תמורת ששה דינר כשפחה. כאשר הייתה בבית אדונה נהגה ראביעה לצום ולהתפלל ימים שלמים.בכל יום היא עשתה אלפי רכעות (מוסלמי עושה בכל יום כמה עשרות רכעות) באחת הפעמים לאחר שבעה ימי צום ראה אותה אדונה כורעת ומפללת. כאשר שמע את תפילתה החליט לשחרר אותה. היא פנתה במלוא המרץ ללימודי הדת ונמשכה אל הסופיזם. ראביעה ייסדה את מסדר  "אהבת אלוהים " العشق الألهي  והיא מוכרת באיסלאם בשם أم الخير  אום אל כ'ייר (אם הטוב) . ראביעה נפטרה בגיל 80 ולפי המסורת המוסלמית היא קבורה בהר הזיתים. קברה זכה לכינוי היאה לקברי המיסטיקנים הצופים "זאוויה".בשל הקרבה לאתר העלייה השמיימה של ישו  (الصعده בערבית)  זכה מקום קברה לשם "זאווית אלסעדייה" . הוא מוכר גם בשם זאווית אלעדוויה  Zawiyat al-Adawiyya. בשנת 1963 נעשה סרט מצרי בשם "ראביעה אלעדוויה" בכיכובה של השחקנית המצרית היפהפיה نبيلة عبيد נבילה עביד ופריד שוויקי فريد شوقي . הסרט לא מחמיא לראביעה בתקופה שקדמה לסגפנותה ועל כך נמתחה עליו ביקורת מצד חוגים דתיים במצרים ובעולם המוסלמי. הרחוב הראשי בו נסענו נקרא על שם ראביעה אלעדוויה.

פלגיה הקדושה  Saint Pelagia

פלגיה הייתה זמרת ,רקדנית וזונת צמרת באנטיוכיה. בשל יופיה הרב ואורח  חייה ההולל היא הייתה מבוקשת ולקוחותיה הגיעו אליה אף מעבר לים. באותם ימים הדבר היה מקובל ואף בגמרא ישנו סיפור כזה. ראו מסגרת . בשל הביקוש הגובר לשירותיה לא הייתה פלגיה מוכנה לקבל כל אחד. היו גברים שהתאבדו כאשר לא זכו להינות מחסדיה. היו גם רבים שהיו מוכנים לבצע כל פשע כדי להגיע למיטתה. יום אחד,לגמרי במקרה, נקלעה לדרשה שנשא הבישוף נונוס (לימים Saint Nonnus הקדוש נונוס ) ובה דיבר על העונש הצפוי לחוטאים.פלגיה שהייתה פגנית הזדעזעה ומיררה בבכי ופנתה בקריאה נרגשת לבישוף וסיפרה על מעלליה ועל כך שהיא חוטאת ומחטיאה את האחרים. במשך שבוע שמעה פלגיה רבות על הנצרות מפי הבישוף נונוס.ביום השמיני היא הוטבלה לנצרות. באותו לילה, כשהיא עדיין לבושה בגלימה הלבנה בה נטבלה, גמלה ההחלטה בליבה כיצד לתקן את דרכיה. היא חילקה את כל רכושה לעניים ומחופשת כגבר יצאה לכיוון ירושלים. היא לא סיפרה על כך לאיש. בדרך הציגה את עצמה כפלגיו. היא הגיעה להר הזיתים והתגוררה וחיה בה חיי סיגוף כשהיא מתפללת כל הזמן. הסיפור על פלגיו הנזיר הסגפן מירושלים הגיע לאנטיוכיה. הבישוף נונוס שיגר לשם שליח שפגש את פלגיו. כאשר חזר השליח והפליג בשבחו של פלגיו,ביקש ממנו הבישוף נונוס לשוב לירושלים ולהזמין את פלגיו לאנטיוכיה. השליח הגיע לירושלים לתא הסיגוף של פלגיו וביקש ממנו לצאת. לא היה כל מענה. הוא המתין שלושה ימים במקום וכעבור שלושה ימים פרץ פנימה ומצא את גופתו של פלגיו. כל הנזירים של המנזרים באזור ירושלים נאספו כשהם ממררים בבכי. כאשר רצו להכין את הגופה לקבורה התברר לנוכחים כי גופתו של פלגיו הנזיר היא בעצם גופה של אשה. מטעמי צניעות הם לא נגעו בגופה והזעיקו נזירות מיריחו וממנזרי הירדן כדי לטפל בגופת הנפטרת.

ר' אלעזר בן דורדיא

הגירסא הגברית והתלמודית של חוטא החוזר בתשובה וזוכה לגאולה היא סיפורו המרתק של ר' אלעזר בן דורדיא שחיי באותה תקופה בה חייתה פלגיה.ואולי גם הוא זכה מחסדיה? גמרא (מסכת עבודה זרה י"ז ע"א): אמרו עליו על ר' אלעזר בן דורדיא שלא הניח זונה אחת בעולם שלא בא עליה. פעם אחת שמע שיש זונה אחת בכרכי הים, והיתה נוטלת כיס דינרין בשכרה, נטל כיס דינרין והלך, ועבר עליה שבעה נהרות. בשעת הרגל דבר (בשעת קיום יחסי מין)  הפיחה (הפליצה), אמרה: כשם שהפיחה זו אינה חוזרת למקומה כך אלעזר בן דורדיא אין מקבלין אותו בתשובה. הלך וישב בין שני הרים וגבעות, אמר: הרים וגבעות בקשו עלי רחמים. אמרו לו: עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו, שנאמר: 'כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה'. אמר: שמים וארץ בקשו עלי רחמים. אמרו: עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו, שנאמר: 'כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה'. אמר: חמה ולבנה בקשו עלי רחמים. אמרו לו: עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו, שנאמר: 'וחפרה הלבנה ובושה החמה'. אמר: כוכבים ומזלות בקשו עלי רחמים. אמרו לו: עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו, שנאמר: 'ונמקו כל צבא השמים' אמר: אין הדבר תלוי אלא בי. הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצתה נשמתו. יצתה בת קול ואמרה ר' אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא

כנסיית העלייה הרוסית
כנסיית העלייה הרוסית נמצאת בקרבת כנסיית העלייה וגם היא נקראת באותו שם. היא מתאפיינת בצריח  שגובהו מיתמר ל-64 מ' ונראה כמעט מכל מקום בירושלים.
המייחד כנסייה זו היא אינה מצביעה על מקום עלייתו של ישו השמיימה,אלא על המקום בו עמדה מרים אמו של ישו וצפתה באירוע. בקיר הכנסייה בצד ימין מראים את המקום בו עמדה מרים וצפתה באירוע.


הכנסייה נבנתה בין השנים 1870-1877. הפעמונים הובאו מרוסיה בספינה עד ליפו ומשם בעל גבי רכב מיוחד שנבנה לשם כך.
היה זה פעמון הכנסייה הראשון שהופעל בירושלים בתקופת השלטון העות'מאני שכן עד אז נאסר על הנוצרים לבנות פעמוני כנסיות והוא מצביע על חולשתה של האימפריה העות'מאנית.
הכנסייה פתוחה למבקרים בימים שלישי וחמישי בשעות 09:00 עד 13:00.

אנו ממשיכים ליעד הבא שלנו כנסיית פטר נוסטר.

כנסיית פטר נוסטר
כנסייה זו מוכרת גם בשם כנסיית אלאונה (ביוונית אלאונה -זיתים). הכניסה לכנסייה זו היא מהכביש הראשי בעקול הכביש. משמעות שם הכנסייה בעברית הוא "אבינו שבשמים" שהן המילים הראשונות של התפילה שישו לימד את תלמידיו. תפילה זו משמשת עד היום את הנוצרים שעה שהם יושבים לסעוד ואותה הם אומרים גם לפני לכתם לישון.
בשנות ה- 20 החליטו הצרפתים לבנות כאן ואז פרצה מלחמת העולם הראשונה. ומאז לא הסתיימה הבנייה. משני צידי השער רואים שני עמודים. זוהי אחת מארבע הכנסיות שנבנו בארץ ישראל  על ידי הלנה (אמו של הקיסר קונסטנטין )  אז נבנו ארבע כנסיות:
כנסיית המלאכים באלוני ממרא, כנסיית המולד, כנסיית הקבר הקדוש וכנסיית העלייה השמיימה. לגבי כנסיית המולד, יש ספק לגבי מיקום הלידה כי כאשר ישו נולד לא היתה קהילייה נוצרית שידעה לשמר את המקום. לעומת זאת, לגבי כנסיית העלייה, היתה כבר קהילייה נוצרית שידעה לשמר את המסורת.


 לאחר מלחמת העולם השנייה הודבקו סביב חצר הכנסייה לוחות חרסינה ובהן תפילת "אבינו שבשמים" בשפות שונות.
ב1874 הוקם כאן מנזר לנזירות כרמליטיות.

אורליה דה-בוסי -  Aurelie de Bossi

בונת המנזר היתה נסיכה צרפתיה ממוצא איטלקי בשם  Aurelie de Bossi אורליה דה-בוסי. לאחר נישואיה לרוזן צרפתי היא הופכת להיות La Princesse Aurélie de la Tour d'Auvergne הנסיכה אורלי של טור דוברן. משהו משתבש לאחר נישואיה והיא פרשה למנזר והגיעה לארץ הקודש. קברה  של הנסיכה הצרפתיה נמצא בפנים. בשנות ה- 20 הוחלט לבנות כנסיה במרכז החצר כאן.

אנחנו ממשיכים בנסיעה ליעד הבא תצפית "הקשתות" בהר הזיתים.מחנים את המכונית במגרש החנייה הסמוך (החנייה בחינם) ועורכים תצפית על ירושלים. אפשר להשאיר את המכונית (בלי חפצי ערך בפנים) לפנות ימינה בכביש עד שמגיעים לגרם מדרגות עם מעקה ואתו יורדים לעבר היעד הבא שלנו כנסיית דומינוס פלוויט.

כנסיית דומינוס פלוויט
הכנסייה נבנתה ע"י אנטוניו ברלוצ'י בשנת 1954, אחת הכנסיות האחרונות שבנה. היא בנויה בצורת דמעה עם ארבע דמעות בפינות. בד"כ מקובל בכנסיות קתוליות שהמזבח פונה מזרחה, בכנסייה  כאן הוא פונה מערבה לכיוון שישוע פנה כאשר הוא התבונן בעיר.
הכנסייה היא כנסייה קתולית ונבנתה על חורבות שתי כנסיות שקדמו לה – כנסיה ביזנטית וכנסייה צלבנית.
המייחד כנסיה זו הוא הציור של התרנגולת המבכה על אפרוחיה.
על ארבע פינות הכנסייה יש 4 אגרטלים דמויי דמעה. בתקופת בית II היה נוהג שנשים שמרו את דמעותיהן בתוך ואזה. בתקופת התנ"ך דברו על כוס היגון. בכתף הינם נמצאו בקברים כדים לאסוף דמעות. האנשים העשירים שכרו עניים כדי שיבכו בהלוויותיהם.
הרבנים אמרו שאפילו בהלווית אדם עני צריך לבכות.יש הטוענים שה' בוכה על החורבן ולכן עורו עשוי דמעות. מקור  הדמעות הם מצער לפי התפיסה המערבית. צער בא לידי בטוי בבטן. הבטוי ליגון הוא בכאב.
כאן בא לידי בטוי אחד ההבדלים בין היהדות של התנ"ך לבין היהדות של בית II לבין היהדות של בית I . בבית I אלהים בוכה יחד עם האנשים. הרומאים לימדו שאם האל בוכה אז גם האנשים צריכים לבכות.

כדאי לנצל את החצר לצורך צילום של הר הבית והיעד הבא שלנו כנסיית מריה מגדלנה.

כנסיית מריה מגדלנה

הכנסייה נבנתה במאה ה-19 כחלק ממפעל הבנייה הרוסי בירושלים. אלפי עולי רגל רוסים נהרו מידי שנה לארץ הקודש. נוצר צורך לבנות כנסיות בקרבת האתרים הקדושים והוחלט להקים כנסייה בהר הזיתים החשוף מול הר הבית. האדריכל הרוסי עתיר הנסיון דוד גרים Гримм, Давид Иванович תכנן את הכנסייה  הכנסייה נבנתה בסגנון של כנסיות רוסיות בתקופת הרנסאנס והבארוק. כפות הבצל שלה מזכירות את כנסיית הקרמלין במוסקבה ,וכנסיות אלכסנדר נבסקי Алекса́ндр Яросла́вич Не́вский‏  בסנקט פטרבורג ובסופיה.בשל כפות אלו היא זכתה לשם "כנסיית הבצלים".
יופייה חיצוני של הכנסייה עומד בניגוד משווע לחלקה הפנימי הצנוע. בקשת מעל המזבח ציור של מריה מגדלנה העומדת לפני הקיסר הרומי טיבריוס. הציור הוא פרי מכחולו של אלכסנדר אנדרייביץ איבנוב.
בתוך הכנסייה קבורות שלוש נשים: הנסיכה יליזבטה Елизавета Фёдоровна שנרצחה במהלך המהפכה הרוסית 1918 ובת לוויתה ברברה וכמו כן אליס בטנברג קרובתה של יליזבטה.
הכנסייה פתוחה פעמיים בשבוע. בימים שלישי וחמישי בשעות 10-11:30

 

מריה מגדלנה Maria Maddalena

מריה מגדלנה הוא  שמה הלטיני של מרים המגדלית. מריה הייתה אחת הנשים הבולטות בסיפורי הבשורה המספרים את קורותיו של ישו. מריה הייתה אחת משלוש הנשים שנכחו בעת צליבת ישו והורידו אותו מהצלב. היא הייתה האשה שסיפרה לתלמידיו כי קברו ריק וכי פגשה מלאך שסיפר לה כי האדון (ישו) כבר לא בקברו. בשל העובדה כי במספר מקומות בברית החדשה מוזכרות נשים שונות בשם מרים כמו מרים מביתנייה ומרים החוטאת מיזגה הכנסייה במאה הששית  את שלוש דמויותיהן של נשים אלו לדמות אחת וכך יצא למריה מגדלנה מוניטין של זונה. בשנת 1969 חזרה בה הכנסייה הקתולית מקביעתה כי מריה מגדלנה הייתה זונה. דמותה זו של מריה מגדלנה החוטאת לא התקבלה מעולם על דעתן של הכנסייה האורתודוכסית וגם  של הכנסיות הפרוטסנטיות. לאחר שנתגלו כתבי בשורה נוספים (האוונגליון של פיליפוס)  שאינם מוכרים לכנסייה ולכן לא נכללו בקודקס הקנוני של כתבי הקודש של הברית החדשה.מהמתואר בספרים אלו  התברר כי למריה מגדלנה היו כנראה יחסי קירבה עם ישו והיא הייתה בת זוגו. באמנות נהגו להציג את מריה מגדלנה בדמותה של אשה הלובשת לבוש מגרה וחושפני, (פסלו של אנטוניו קנובה Antonio Canova ) ולעיתים מגרה ומעורטלת לחלוטין (Francesco Hayez).  בדרך כלל  גולגלת המסמלת את החטאים מונחת לצידה. הגדיל לעשות   Dan Brown דן בראון בספרו רב המכר  The Da Vinci Code  "צופן דה וינצי" בו הוא מספר כי מריה מגדלנה הרתה לישו ולאחר מותו נולדה בתה שרה.

אחרי הביקור בכנסיית מריה מגדלנה אנו ממשיכים במורד עוד כמאה מטרים מגיעים לצומת. השירותים ישר ממול.אנו פונים שמאלה. מיד בצד שמאל הכניסה לכנסיית כל העמים.

 

כנסיית כל העמים בהר הזיתים

דוד שלום

 

יש לציין שהשתמשנו בהדרכתך המקסימה   15/2/2012

תודה רבה

ישר כח                                                       שוש שדה