התיישבות אנושית בקרואטיה הייתה כבר בתקופת האבן הקדומה. בסוף המאה הששית לפני הספירה הייתה התיישבות של שבטים אילריים שהוכנעו בידי הרומאים במאה השנייה לפני הספירה. הרומאים קראו לחבל ארץ על שם התושבים איליריקום Illyricum ולאחר דיכוי המרד האילירי הקימו הרומאים שתי פרובינקות דאלמטיה Dalmacijaבדרום ופאנוניה Pannonia בצפון. חבל אילריקום, העשיר במחצבי זהב, ודרכו עברו הדרכים הראשיות, היבשתיות והימיות, מרומא לביזנטיון היה חשוב מאוד בעיני הרומאים . התקופה הביזנטית
בעקבות נפילת האימפריה הרומית בסוף המאה החמישית השתלטו הביזנטים על האזור והחזיקו בו עד המאה השביעית. נדידת העמים השנייה לא פוסחת על איליריקום אליה מגיעים במאה השביעית שבטים סלאבים המתיישבים בצפון דאלמטיה. במקביל הגיעו קרואטים שמוצאם, כנראה, ממרכז אסיה ומתיישבים בדרום דאלמטיה. הממלכה הראשונה
במשך כמאתיים שנה, במאות ה-10 וה-11 התקיימה ממלכה קרואטית עצמאית. האפיפיור יוחנן ה-10 הכתיר את Tomislav טומיסלאב כמלך הקרואטי הראשון בדובנו Duvno (המקום נקרא היום טומיסלאבגראד Tomislavgrad על שם המלך הראשון טומיסלאב, נמצא בבוסניה הרצגובינה 66 ק"מ צפונית מזרחית לספליט שבקרואטיה). הרפובליקה של רגוזה
התחרות על השלטון בין הנסיכים, והפיכת החיילים לצמיתים החלישו את הממלכה והיא נפלה טרף קל בידי ההונגרים ששלטו בה עד 1917. בחלקים של הממלכה הוקמו ערי מדינה עצמאיות שנשלטו על ידי נסיכים עצמאיים. בעקבות הסכם זאדר ב-1358 הוקמה בדוברובניק רפובליקה עצמאית שנקראה הרפובליקה של רגוזה Respublica Ragusina . במקומות אחדים שלטו הטמפלרים וההוספיטלרים שצברו הון בארץ ישראל ורכשו אדמות ונכסים בקרואטיה. חלק מהאיים וערי החוף נכבשו על ידי ונציה שרצתה להבטיח לעצמה נתיבי שייט שקטים ללא חשש משודדי ים שפעלו באופן חופשי באיזור.
הכיבוש העות'מאני
על אף גילויי ההקרבה, אומץ ועוז רוח שגילו הקרואטים במלחמתם בכובש העות'מאני, ולמרות שהנחילו לעות'מאנים תבוסות מרות, חלקים גדולים של הממלכה נכבשו על ידי העות'מאנים. הקרואטים מעלים על נס את גבורתם של גבורים דוגמת פטר ברוסלביץ' Petar Berislavić, גבור קרואטי שהכניע את העות'מאנים בשני קרבות חשובים של מעטים נגד רבים ובקרב השני שוסף גרונו. גנרל ניקולה שוביץ זרינסקי שהציל את בודפסט מכיבוש עות'מאני ועם 2,000 חייליו לחם בצבא עות'מאני שמנה קרוב ל-100,000 חיילים והיה מצוייד במיטב הנשק באותם ימים. בחלקים שלא נכבשו על ידי העות'מאנים שלט בית האבסבורג. העימותים התכופים עם העות'מאנים שניסו להרחיב את תחומי שליטתם גרמו לבריחת האוכלוסייה האזרחית מאיזורי הקרבות.ההנהגה האוסטרו-הונגרית שישבה בוינה פעלה נמרצות לעודד מתיישבים חדשים באזורים אלו והפנתה לשם מתיישבים סרבים, גרמנים, הונגרים, צ'כים סלובקים ורוסים.תוצאותיו של מישמש דמוגרפי זה קיימות בשטח עד עצם היום הזה.
התקופה האוסטרית
נפילתה של ונציה ב-1797 בידי החיילים הצרפתים גרמה להעברת נכסיה בקרואטיה לצרפתים שהעבירו אותן באותה שנה לאוסטריה.בתחילת המאה ה-19 כאשר האוסטרו–הונגרים המשיכו בתנופה יישוב ההונגרים בערים קרואטיות, הקרואטים החלו לגלות ניצני לאומיות קרואטית שבעקבותיה הוקמה תנועת התנגדות קרואטית שנקראה "התנועה האילירית" Ilirski Pokret. שגרמה לשינויים חברתיים וכלכליים.הצמיתות בקרואטיה בוטלה והאדמות חולקו לאכרים. בשל שטחי האדמה הקטנים, שרר רעב והחלה תנועת הגירה של קרואטים בעיקר לארצות אמריקה וכך נוצרה פזורה קרואטית גדולה. מלחמת העולם השנייה
לאחר מלחמת העולם הראשונה הפכה קרואטיה לחלק מיוגוסלביה ממנה נפרדה רק ב-1991 שעה שקרואטיה הכריזה על עצמאותה. במלחמת העולם השנייה נכבשה קרואטיה על ידי הגרמנים שמצאו בקרואטיה בן ברית בדמות התנועה הלאומנית הקתולית Ustaše אוסטאשה שהוציאה להורג אלפי יהודים, צוענים וסרבים. אכזריותם של משתפי הפעולה הללו עלתה אפילו על זו של בני בריתם הנאצים. הם הקימו מחנות ריכוז. הגדול שבהם היה מחנה יאסנובאץ Logor Jasenovac , הנמצא כ-100 ק"מ דרומית לזאגרב. |
|
אומיש ▪ זאדאר ▪ חוואר ▪ טרוגיר ▪ מקרסקה ▪ סלוני ▪ ספליט ▪ שמורת פליטביצה ▪ שמורת קרקא |
