| איל סיר לה סורג L'Isle sur la Sorgue |
| ■ גיאוגרפיה ■ היסטוריה ■ גלגלי המים ■ נהר הסורגה ■ הקהילה היהודית ■ תיירות ■ |
תעלות המים באיסל סיר לה סורג סימן ההיכר של העיר
|
איל סיר לה סורג היא עיירה ובה כ-18,000 תושבים במחוז ווקלוז היושבת על נהר הסורג למרגלות רמת ווקלוז. העיר נמצאת כ-20 ק"מ מזרחית לאביניון וכ- 80 ק"מ צפון-מערבית למרסיי.
נהר הסורג המקיף את העיר יוצר אי בו התפתח גרעין העיר. עם התרחבות העיר מעבר לנהר נבנו בה תעלות נוספות. בנוסף לנהר יש 5 תעלות המחלקות את העיר לאיים. עד לסוף המאה ה-19 שם העיר היה "האי של ונציה". מאז 1895 היא נקראת בשמה הנוכחי – איסלה סיר לה סורגה.
|
העיר מוזכרת בכיבוש הרומי.ראשיתה ככפר דייגים וכך הייתה בימי הביניים. במאות ה-12 וה-13 היה בעיר מנזר סן פוס דה גרביס. העיר הייתה נחלה של רוזני פרובאנס ואחר כך הועבר המקום לכס הקדוש. העיר בוצרה על ידי האפיפיורים ושימשה להם כמפלט וכך העיר נצלה בעת מלחמות הדת. מאז המאה ה-12 שימש הנהר כחפיר להגנת העיר.
העיר העתיקה הייתה מוקפת בחומות אשר נהרסו בעת המהפכה הצרפתית. מגדל הכסף בראש הכנסייה נתרם על ידי רוזני טולוז במאה ה-13.
במהלך מלחמת העולם השנייה הפציצו בעלות הברית את העיר.
|
אחד מששת גלגלי המים הפועלים בעיירה
גלגלי המים הם סמלה של העיר. 6 גלגלי מים בני מאתיים שנה עדיין עובדים. במאה ה-19 היו בין 62-70 גלגלי מים. גלגלי המים הם בשימוש מאז המאה ה-12.
|
נהר הסורג Sorgue הוא נהר באורך של 35 ק"מ. מקורו של הנהר הוא במעיין של ווקלוז -פונטיין דה ווקלוז ברמת ווקלוז. משטר הזרימה של הנהר משתנה בעונת החורף ויוצר ביצות שבמרכז אחת מהן הוקמה העיר. אגן הניקוז של הנהר משתרע על שטח של למעלה מ-1,200 קמ"ר.הוא נשפך לנהר הרון.
הנהר שימש כמקור לדייג אך גם לתעשיות שונות כמו שמן, חיטה, משי, נייר, שטיחים וצביעת שטיחים.
|
במאה ה-14 גורשו יהודי צרפת. מדינת האפיפיור באביניון קלטה את המגורשים שזכו להגנת האפיפיור.היהודים הורשו לבנות בית כנסת ולידו בית ספר. הרובע היהודי נמצא ברחוב קרייר. מאמצע המאה ה-15 הפך הרובע בהדרגה לגטו. היהודים הורשו להתגורר אך ורק בתחומי הגטו ששעריו ננעלו מידי ערב.השער הקטן "לה פטי פורטל" ברחוב הפרשים של העיירה "רו דה לה קבלרי" והשער הגדול לה גרן פורטל" ברחוב קרנו "לה גרנד רו דה קרנו".
בית הכנסת נבנה מחדש פעמיים בפעם האחרונה במאה ה-18. מה שנותר היום מהקהילה המפוארת הוא שלט Place de la Juiverie "פלאס דה לה ז'וברי" ובית הקברות בפאתי העיר.
במהלך המהפכה הצרפתית העיר נפגעה קשות. המהפכנים בדרכם לאביניון זרעו הרס וחורבן בעיר. הם שרפו והרסו. בית הכנסת של העיר שהיה היפה ביותר במחוז עלה באש. בית הכנסת עמד במרכזו של רובע משגשג ונהנה מההגנה של האפיפיור.
משכנו החדש של בית הכנסת באיסלה סיר לה סורגה. אנשי משטרה שומרים על המבנה.
|
המסעדות ובתי הקפה הנטויים על המים מושכים תיירים רבים. התיירות היא מקור פרנסתם העיקרי של תושבי העיר. תיירים רבים פוקדים את העיר בשל שווקיה של העיר. השוק המקומי בימי ה' קיים כבר מ-1596.
בימי ראשון מתקיים בעיירה שוק פשפשים והוא השני בגודלו בצרפת והשלישי בגודלו בעולם.
השפע הכלכלי בשל התיירות הגואה נותן אותותיו בגידול האוכלוסייה בעיירה. העיירה מנתה ב-1960 7,000 תושבים וכיום מספר תושביה עומד על 18,000 תושבים.
אַביניון • איל סיר לה סורגה • אקס אן פרובאנס • ארמון האפיפיורים • אוֹרַנְג' • אֶייגמוֹרְט • אַלבּי • אַרְל • לֶה-בּוֹ • מוֹנפֶּליֶיה •מרסיי • נים • ניס • סנט רמי • סַרלַה • פונטיין דה ווקלוז • פון די גאר • קניון הורדון • רוסיון •
|
