בקוסטה ריקה מתגוררים 4.25 מיליון תושבים. קוסטה ריקה היא מדינה צעירה. הגיל החציוני הוא 27 שנים. משמעות הדבר, שחמישים אחוזים מהאוכלוסייה הם מתחת לגיל 27. מרבית האוכלוסייה (63%) מרוכזת בערים. כשליש מאוכלוסיית המדינה מתגורר באזור המטרופוליטני של הבירה סן חוזה San Jose. עושרה היחסי של המדינה מושך אליה מאות אלפי מהגרים משכנותיה בעיקר מניקרגואה. מעריכים שישנם בין 300-500 אלף שוהים בלתי חוקיים מניקרגואה. שיעור האנאלפבתיות במדינה נמוך ועומד על 5% .

הרוב המכריע של האוכלוסייה הם לבנים המהווים 94% מהאוכולסייה. העבדות השחורה מאפריקה הותירה רק 3% שחורים. הילידים האינדיאנים, שהיו התושבים היחידים במדינה הם מיעוט זניח ומהווים רק  1%מהאוכלוסייה.

השפה הרשמית במדינה היא ספרדית.

קצת מעט יותר מ-¾ מהתושבים הם קתולים. 13.7% פרוטסטנטים,ו- 10% אחרים.

 

כלכלתה של  קוסטה ריקה יציבה ובנוייה בעיקר על תיירות, חקלאות וייצוא מוצרים אלקטרוניים. התיירות היא הענף הכלכלי הראשי. בעשור האחרון התפתחה תעשיית הייטק המייצאת מעבדי-מחשבים  (microprocessors   ) ומכשור רפואי.קוסטה ריקה היא המדינה המעודפת על משקיעים זרים במרכז אמריקה.

ההתפתחות הכלכלית המואצת נגרמה בעיקר בשל משטר פוליטי יציב, התנהלות תקציבית נכונה, עובדים מיומנים ומשכילים והקמת איזורי סחר חופשיים. קרבתה היחסית לארה"ב גרמה לכך שחברות אמריקאיות רבות מנצלות את הפרשי השכר בין שתי המדינות ומעסיקות עובדים בקוסטה ריקה במרכזי שירות ותמיכה טלפוניים ובהכנת דוחות הנהלת חשבונות.

כלכלת המדינה יציבה ומאוזנת. קו העוני נשאר על רמה של 20% כבר 20 שנה. לראשונה מזה 50 שנה התקציב של קוסטה ריקה מאוזן. קיימת בעייה של מיגור האינפלציה הנגרמת בעיקר בשל יבוא סחורות ובשל מדיניות שווקים קשיחה. שיעור המובטלים במדינה נמוך באופן יחסי ועומד על 5.6%.

הבעייה הכלכלית העומדת על הפרק היא הדברת האינפלציה. שיעור האינפלציה ב-2008 עמד על 13.9%.

אף על פי כן, ההתפתחות הכלכלית במדינה הובילה לתוצר גבוה לנפש שהיה בשנת 2008   11,400$ .נתון גבוה בהשוואה לשכנותיה המעמיד את קוסטה ריקה במקום השני בתמ"ג במדינות אמריקה. הגידול השנתי בתוצר עומד על 3%.

התשתית התחבורתית במדינה אינה מפותחת. ישנם רק 35,000 ק"מ כבישים סלולים ו-278 ק"מ של מסילת ברזל צרה שגם בה הרכבות כבר לא נוסעות.

מרבית המטעים החקלאיים נמצאים במישור חוף הים הקריבי. גידולים חקלאיים: בננות ,אננס, קפה, מלונים,סוכר,תירס, אורז, קטניות, תפוחי אדמה,עופות, בשר, מוצרי חלב ועץ. חופי הים הקריבי עשירים בצבי ים ובסרטנים.חופי האוקיינוס השקט עשירים בחסילונים.

התעשייה נמצאת בתהליך פיתוח מואץ וכוללת את התעשיות הבאות : מעבדי-מחשביםבמפעלים שהקימה חברת אינטל (microprocessors   ),מוצרי מזון, ציוד רפואי, טקסטיל וביגוד, דשנים, מוצרי פלסטיק. ¼ מהיצוא מופנה לארה"ב , 14% לסין, 11% להולנד.

מספר המועסקים בחקלאות הוא 14% אך התרומה לתוצר של החקלאות היא כמעט חצי (7.6%) משיעורם של המועסקים. 22% מהאוכלוסייה מועסקים בתעשייה שתרומתה לתוצר הוא 29.1% מה שמעיד על תעשיות מתקדמות.64% מהאוכלוסייה מועסקים במסחר ושירותים.

קוסטה ריקה היא הדמוקרטיה היציבה ביותר באמריקה הלטינית. זוהי דמוקרטיה הקיימת 115 שנים. דגם המשטר במדינה הוא רפובליקה נשיאותית. בראש המדינה עומד נשיא הנבחר בבחירות ישירות אחת לארבע שנים ומרכז בידיו את סמכויות הביצוע. לנשיא שני סגנים והוא פועל באמצעות ממשלה אותה הוא בוחר.החקיקה מתבצעת במוסד האסיפה המחוקקת המונה 57 חברים הנבחרים בבחירות ישירות אחת לארבע שנים.החוקה משנת 1969 מגבילה את נציגי העם הנבחרים לכהונה אחת בלבד של ארבע שנים.

מערכת בתי המשפט מחולקת לארבע יחידות משנה: בתי משפט תחוקתיים,בתי משפט פליליים, בתי משפט לתביעות אזרחיות ובתי משפט לענייני מסחר.

בשנת 2003 הוכנס תיקון לחוקה המאפשר לנשיא המכהן להיבחר לתקופת כהונה שנייה. וכך נבחר אוסקר אריאס Óscar Arias, זוכה פרס נובל לשלום, בשנת 1987 לתקופת כהונה שנייה.  

 

יהודים הגיעו לקוסטה ריקה בשני גלים. גירוש ספרד ופורטוגל ב-1492 ועימו גילוי העולם החדש יצר הזדמנות לאלפי יהודים למצוא מקום מפלט. היהודים המגורשים מספרד ופורטוגל ואנוסים רבים הגיעו עם ראשוני המתיישבים לארצות אמריקה.

הגל השני של היהודים היה במאה ה-20 זמן קצר לפני מלחמת העולם השנייה ממזרח אירופה ובעיקר מפולין ולכן כונו יהודים אלו "הפולנים".

האוכלוסייה היהודית בקוסטה ריקה מונה כיום כ-3,000 יהודים אשר מרביתם מתגוררים בעיר הבירה סן חוזה.המוסד המרכזי בו מתחנכים היהודים הוא "מוסד חיים וייצמן" Instituto Jaim Weizmann והוא כולל מסגרות לימוד מגן הילדים עד לבית ספר תיכון.

בשנים האחרונות יש תופעה של ישראלים רבים שמצאו להם בית בקוסטה ריקה. אהבת הטבע ויציבותה של המדינה הפכו אותה ליעד מבוקש לישראלים.