אאוכריסטיה

סקרמנטים נוצריים

אחד הסקרמנטים החשובים ביותר בנצרות ובמהלכו אוכלים המאמינים הנוצרים רקיק לבנבן מידי הכומר וזוכים לחסדו של ישו.מקור הסקרמנט בסעודה האחרונה של ישו. מוטיבים אלו באים לידי ביטוי באמנות הנוצרית.למרבה הצער, פרשנות מוטעית של הסקרמנט דחפה נוצרים רבים לעלילות הדם.


 


 אֶאוֹכַּריסטַה
 משמעות  ■ אאוכריסטיה ונידוי ■  ביטויים קשוריםהסעודה האחרונה הסעודה האחרונה באמנותטרנססובטנטיבליטיות  ■ דם ועלילות דם

 
אלתר בכנסייה עליו מבוצע טקס האאוכריסטה -אופק עולמי,צילום דוד נתנאל - Altar in a church -Ofek -Olami,David Nethanel
אלתר בכנסייה עליו מבוצע טקס האאוכריסטה

האאוכריסטה ( קוראים - אֶאוֹכַּריסטַה) הוא אחד מהסקרמנטים המקודשים ביותר בנצרות הקתולית. סקרמנט הוא טקס דתי מקודש בלתי הפיך. טקס שהשפעתו איננה ניתנת למחיקה.
מה היא אאוכריסטה?
לא אחת אנו רואים במציאות או בסרט  קהל מאמינים נוצרי העומד בתור בכנסייה.  בקצה התור ישנו כומר ולכל מי שמגיע אליו הוא שם בפה מצית לבנבנה ואומר:"קורפוס כריסטי 
Corpus Christi " (גופו של ישו) זהו חלק מטקס ההאאוכריסטה.
אאוכריסטה מורכבת משתי מילים ביוונית.   אֶאוֹ = טוב  וכַרִיסטיה charista או גרטייה gratia ומשמעותה חסד או חן ביוונית. ולכן הביטוי אאוכריסטה משמעו חסד טוב.
לפי התפיסה הנוצרית ישו בא לעולם כדי להעניק חסד. ספר הבשורה של יוחנן פרק א' 17 אומר זאת במפורש : "כי התורה נתנה על ידי משה, והחסד והאמת באו דרך ישוע המשיח".
ביוונית, כאשר מוסיפים את הסיומת "מה" ma  לפועל המשמעות של המילה החדשה היא "האפשרות ל..". המילה כַּרִיסטיה charista מקורה בפועל היווני כַּרִיס charis .אם נוסיף לפועל כַּרִיס את הסיומת "מה" נקבל מילה מאוד מוכרת לנו כריסמה או כריזמה.
אם כך  הכריזמה של ישו היא היכולת שלו להעניק חסד.
תפיסת החסד בנצרות היא טובה שאין עמה תנאי למי שמקבל אותה.מי שמקבל חסד נושע.

 

אאוכריסטיה ונידוי

התפיסה הנוצרית היא שבאמצעות טקס האאוכריסטה המאמינים הנוצרים זוכים למחילה על חטאיהם. כאשר נוצרים מבקרים בכנסייה בימי ראשון נערך טקס האאוכריסטה בו המשתתפים זוכים למחילה בזכות חסדו של ישו. ולכן כאשר הוטל נידוי על מי מחברי הקהילה נמנע ממנו טקס האאוכריסטיה וכך הוא מאמין באמת ובתמים שסופו בגיהינום. 

ביטויים קשורים
 
המילה כַּרִיסטיה charista מבוטאת גם כגרטייה gratia . והיא קבלה משמעות של רב חסד. אמו של ישו מריה ממלאת תפקיד נכבד בתפילות הנוצרים והפנייה אליה היא בנוסח: Ave Maria Gratia Plena – מריה הברוכה רבת החסד.

הסעודה האחרונה

  


אולם הסעודה האחרונה בהר ציון ירושלים -אופק עולמי,צילום דוד נתנאל -Cenaculum Jerusalem Israel-Ofek olami,David Nethanel
הסנקולום - אולם הסעודה האחרונה מעל לקבר דוד המלך בהר ציון ירושלים

מספר שעות בטרם נתפס ישו על ידי החיילים הרומאים הוא קיים מפגש אחרון עם תלמידיו בהר ציון בירושלים.מפגש זה מכונה בשם "הסעודה האחרונה".

הסעודה האחרונה התקיימה באולם הסנקולום Cenaculum הסמוך לקבר דוד. משמעות המילה סנה Cena בלטינית היא סעודה. קיים ויכוח בין החוקרים אם האירוע התרחש בליל הסדר.

ישו יודע שבעוד מספר שעות יאבד את חירותו ואת חייו והוא נפרד בדרכו מתלמידיו. הוא אומר לתלמידיו משפט תיאולוגי חשוב, שהוא הבסיס לאאוכריסטה.

ישו נוטל לחם בוצע אותו ואומר לתלמידיו:  קחו ואִכְלוּ זה גופי. הוא לוקח כוס מברך ואומר לתמידיו: שתו ממנה כולכם זה דמי, דם הברית (מטעמים מיסיונריים, בנוסח האחרון של הברית החדשה בעברית הוספה המילה "החדשה" שינוי משמעותי בפסוק זה) מתי,כו' 26,27

במילים  אחרות טקס האכוריסטה הנערך ברחבי הכנסיות מקורו בסעודה האחרונה של ישו עם תלמידיו.

 ישו אומר לתלמידיו : אכלו מהלחם הזה ומהיין. כאשר מסתכלים על הפסוק – המשמעותי ביותר בברית החדשה, ישו אומר לתלמידיו – אני הקורבן של הסעודה. ישו אומר לתלמידיו: מה שאתם אוכלים זה לא לחם, ולא יין, כי אני הוא הקורבן. מי שמבין זאת מבין את משמעות הטקס.
 

 


הסעודה האחרונה היא אחד המוטיבים הבולטים באמנות  הנוצרית.אין כמעט צייר מימי הביניים שלא צייר את הסעודה האחרונה. אחד הציורים המפורסמים של הסעודה האחרונה הוא ציור של לאונרדו דה –וינצ'י  משנת 1490 במילנו איטליה.

בחלק מהציורים של הסעודה האחרונה יש רק 11 תלמידים ולא 12.משמיטים את תמונתו של יהודה איש קריות, שעל פי הברית החדשה בגד בישו והסגיר אותו לשלטונות.

מטעם זה בציורים בהם נראה יהודה איש קריות הוא לבוש בבגדים בצבע צהוב. הצבע הצהוב הוא צבע הבגידה.זה גם צבעו של הטלאי שהיהודים נאלצו לשאת  על בגדהיהם ולהראות את בגידתם.

טרנססובסטנטיבליטיות


המילה הארוכה הזו מורכבת ממספר מילים שמשמעותם "אפשרות למעבר מהות". היא מורכבת מ: trans = מעבר, substantia = מהות, abitas = אפשרות. וכל המילה נתפסת בטרמינולוגיה הקתולית כ: מעבר מהות או אפשרות למעבר מהות. אפשרות שהחומר שינה את מהותו.

המילה אלתר  Altar היא ווריאציה של הסעודה האחרונה. כאשר מגיעים לכנסייה פוגשים ב- Altar , לא פוגשים מזבח. (ראו תמונה למעלה) הזבח שנעשה שם נגזר מהמילים שישו אמר בסעודה האחרונה. כאשר אנחנו מדברים על היין, שהוא תמיד מתוק, או על הרקיק המסמל את הבשר, אנחנו מתייחסים למושג ארוך: transsubstantiabitas. היא מורכבת מ: trans = מעבר, substantia = מהות, abitas = אפשרות. וכל המילה נתפסת בטרמינולוגיה הקתולית כ: מעבר מהות או אפשרות למעבר מהות. אפשרות שהחומר שינה את מהותו. 

 

דם ועלילות דם

לכאורה, אין קשר בין טקס האאוכריסטה לעלילות הדם, הטקס החשוב מאוד לנוצרים חוזר על עצמו עשרות בשנה פעמים. 
מעלילי העלילות הנוצרים מתעלמים מאיסורי הדת היהודית האוסרת שימוש  בדם, כי הדם הוא הנפש. לא יעלה על הדעת שיהודי ישתה דם. הנוצרים שופטים את היהודים לפי ההשקפה הנוצרית. מעלילי העלילות האמינו כי היהודים גנבו או קנו לחם קודש המשמש בטקס האאוכריסטה וחיללו אותו. הם הסבירו באופנים  שונים ומשונים שהיהודים שותים דם של ילדים נוצרים. בין ההסברים הללו שתיית הדם נועדה להחליש את את הטרנססובסטנטיבליטיות.