|
מצרים מפה פיזית
מצרים נמצאת בפינה הצפון מזרחית של יבשת אפריקה לחופי הים התיכון וים סוף. בין קו אורך 25°05'וקו אורך -35°45' מזרחית לגריניץ, ובין קו רוחב 22°12' וקו רוחב 31°36' צפונית לקו המשווה.
במזרח היא גובלת בישראל ובים סוף. בדרום היא גובלת בסודאן. במערב גובלת מצרים בלוב ובצפון בים התיכון. תעלת סואץ עוברת במצרים ומחברת בין ים סוף לים התיכון.
|
מצרים נחלקת לארבע יחידות נוף גיאוגרפיות ברורות:
■ חצי האי סיני – משתרע על שטח של כ-60,000 קמ"ר ממזרח לתעלת סואץ. חלקו הצפוני הוא מדבר מישורי הגובל בים התיכון. במזרח הוא גובל בישראל ובים סוף. בדרום הוא גובל בים סוף. גבולו המערבי של חצי האי סיני הוא ים סוף ותעלת סואץ. מרכז חצי האי ודרומו הרריים ואינם ראויים לחקלאות. רוב שטחו הצפוני של סיני מתאים לחקלאות ובשנים האחרונות מועברים אליו חקלאים מדלתת הנילוס. נפט נמצא בחלקו המערבי של חצי האי סיני. המשאב הכלכלי העיקרי של חצי האי הוא תיירות. ישובים נמצאים בחלקו הצפוני של החצי האי וביתר חלקיו הוא כמעט שומם מאדם.
■ המדבר הערבי – רכס הררי ומדברי הנמצא ממזרח לנילוס. יחידה נוף זו מאופיינת ברכסי הרים היורדים בתלילות לעבר ים סוף במזרח ומותירים רצועת חוף צרה המבותרת בנחלים קצרים הנשפכים לים סוף. המורדות המערביים מתונים והם הולכים ומשתפלים לכיוון מערב.בחלק הצפון מזרחי של המדבר מערבי מפיקים נפט.אזור זה שומם כמעט מאדם.
■ עמק הנילוס – נאת המדבר הגדולה ביותר בעולם. מבחינה מינהלית והיסטורית עמק הנילוס נחלק לשני חלקים. החלק הצפוני, מצפון לקהיר, נקרא מצרים תחתית ובו נמצאת הדלתא הרחבה של הנילוס. בחבל זה מרוכזת מרבית האוכלוסייה של מצרים והוא אחד האיזורים צפופי האוכלוסין בעולם. החלק הדרומי של עמק הנילוס נקרא מצרים עילית.לאורך הנילוס פזורים עשרות אלפי כפרים ובהם מיליוני מצרים המתפרנסים מחקלאות שבעיקרה היא חקלאות מסורתית.
■ המדבר המערבי – משתרע על שטח של כ-620,000 קמ"ר. הוא חלק ממדבר לוב ומכסה כ- ⅔ משטחה של מצרים. חטיבת נוף זו מורכבת מרמות גיר ודיונות חול שגובהן כ-300 מ'. הבלייה המדברית סחפה את התכסית הקרקעית ויצרה שקעים רבים. בחלקו הצפוני של המדבר המערבי יש חבלים רבים הנמצאים מתחת לפני הים כמו שקע קטרה שגובהו 133 מ' מתחת לפני הים. בקרקעית השקעים יש מי תהום ונביעתם על פני השטח יצרה נאות מדבר ומאפשרת חקלאות. בחלק הצפוני של חבל ארץ זה יש מספר שדות נפט.למעט מספר מועט של נאות מדבר חבל ארץ זה שומם מאדם.
|
מרבית שטחה של מצרים נמצא בתחום רצועת המדבריות של צפון אפריקה ולכן אקלימה של מצרים הוא אקלים מדברי טיפוסי. אקלים חם ויבש. רק ברצועת החוף הצפונית לאורך חופי הים התיכון שבה כמות הגשמים היא בין 100-200 מ"מ שורר אקלים חצי ים-תיכוני. בקהיר כמות הגשמים עומדת על 25 מ"מ בשנה. ביתר חלקי מצרים כמות המשקעים פחותה ממאה מ"מ .
משרע הטמפרטורה באזורים המדבריים גדול מאוד. יש הבדל עצום בין יום ללילה והבדל עצום בין קיץ לחורף. בדרום מצרים באיזור אסוואן מגיעה הטמפרטורה הממוצעת של חודש אוגוסט ל-40° מעלות צלסיוס.
כפי שאפשר לראות בקלימוגרף כמות המשקעים בקהיר דלילה ומסתכמת ב-24 מ"מ בשנה.
הטמפרטורה המינימלית השנתית הממוצעת היא 15.8° מעלות צלסיוס.
הטמפרטורה המקסימלית השנתית הממוצעת היא 27.8° מעלות צלסיוס.
כפי שאפשר לראות בקלימוגרף של אלכסנדריה כמות המשקעים גבוהה מזו של קהיר ומסתכמת ב-196 מ"מ בשנה.
הטמפרטורה המינימלית השנתית הממוצעת זהה לזו של קהיר 15.8° מעלות צלסיוס.
הקרבה לים גורמת לכך שהטמפרטורה המקסימלית השנתית הממוצעת נמוכה מזו של קהיר בכ- 3° מעלות ועומדת על 24.9° מעלות צלסיוס.
אוכלוסיית מצרים מונה כיום כ-87 מיליון נפש. בשל התנאים המדבריים השוררים במצרים והעדר מקורות מים מרוכזת מרבית האוכלוסייה במצרים התחתונה. בשטח שגודלו כ-2% משטחה של מצרים גרים למעלה מ-70 מיליון מצרים. הצפיפות הגדולה ביותר היא בעיר קהיר. מידי שבוע גדלה אוכלוסיית העיר בכ-15,000 איש. בהעדר מקומות דיור אנשים גרים על הגגות ובבתי הקברות של העיר. כך התפתח המושג של "עיר המתים" - מהגרים שפלשו לאחוזות קבורה ומתגוררים בהם.
הגידול באוכלוסיית מצרים הוא עצום. בסוף המאה ה-18 ,לפני כמאתיים ועשרים שנים אוכלוסיית מצרים מנתה 3 מיליון נפש. בתחילת מלחמת העולם השנייה מנתה האוכלוסייה במצרים 16.5 מיליון. כיום מונה אוכלוסייתה כמעט תשעים מיליון נפש. בכל שנה גדלה האוכלוסייה בלמעלה ממיליון נפש.
90% מהמצרים הם מוסלמים סונים והיתר הם נוצרים קופטים.
|
מצרים היא אחת המדינות בה המאפיינים הדמוגרפיים בולטים בקיצוניותם ומובילים לקראת פיצוץ אוכלוסין. שורש כל הרע במצרים הוא חוסר יכולתם של השלטונות להקטין את הריבוי הטבעי הגבוה.
הריבוי הטבעי הגבוה במצרים נובע בעיקר בשל הסיבות הבאות:
■ היותה של האוכלוסייה מוסלמית וההלכה המוסלמית אינה מתירה שימוש באמצעי מניעה.
■ גורם מסורתי מצ'ואיסטי - מספר גדול של ילדים מעיד על גבריותו של הבעל.
■ נבערותן של הנשים - מחקרים הראו שישנו קשר בין מספר שנות הלימוד של האשה לבין מספר ילדיה. ככל שהאשה משכילה יותר יש לה פחות ילדים.
■ העדר מרכזים רפואיים בכפרים בהם ניתן הסבר על צמצום הילודה.
על אף המאמצים הרבים לא הצליחו המצרים להקטין באופן משמעותי את הריבוי הטבעי במשך שנים רבות ורק לפני שנים ספורות הצליחו להוריד את מספר הלידות לאשה מ-4.1 ל- 2.6 . המצרים הפעילו תכנית לצמצום הילודה שעיקרה מתן מענקים כספיים למשפחות שהפחיתו את הילודה.
הריבוי הטבעי הגבוה ומצוקת השטחים החקלאיים בשל תנאי המדבר במצרים יצרו תופעות של הגירה פנימית וחיצונית במצרים.
הצעירים המשכילים עוזבים את הכפרים ועוברים לקהיר. בכפרים נשארים קשישים, נשים ואכרים נבערים האדישים למצבם. מיליוני מצרים חיים בנכר. רבים מהם היגרו למדינות המפרץ והשתלבו בתעשיית הנפט. הם שולחים מידי חודש את מרבית שכרם וכך התקבולים במט"ח במצרים הפכו להיות ענף כלכלי עיקרי.
