ילדה בלבוש מודרני ליד זקנה בלבוש מסורתי

השם
אנשי שבט האקה מכנים את עצמם בשם קַה. התאילנדים מכנים אותם אַ-קה, שם שאנשי השבט אינם אוהבים כי משמעותו בתאית –"עבד".
 

הגירה ומעמד
בתאילנד יש כ-70,000 בני שבט האקה. ארץ מוצאם של האקה היא מונגוליה ובה התפתח השבט לפני 1,500 שנה. במהלך ההיסטוריה התפזרו בני השבט בסין ובארצות הגובלות בדרומה של סין. אנשי האקה הגיעו לתאילנד מבורמה לפני כמאה שנה ואל בורמה הגיעו מסין ומטיבט לפני מאות שנים עוד במהלך שלטונה של שושלת מינג. לפני כ-20 שנה מנתה אוכלוסיית האקה כ-25,000 איש בלבד. אין ספק שעיקר הגידול נובע מהגירה בלתי חוקית. הגידול העצום במספרם הוביל להקשחת יחס השלטונות אליהם. השלטונות מסרבים לרשום ולהנפיק תעודות זהות למי שלהוריו אין תעודת זהות. מבחינת השלטונות הם לא קיימים ואינם זכאים לחינוך ולשירותי רפואה. מצב זה מוביל לחוסר עניין של הילדים להשתלב במסגרות חינוך, שכן הם לא יקבלו תעודה בסיום לימודיהם ולא יוכלו למצוא פרנסה.
כתוצאה מכך פונים רבים אל מקצועות לא-חוקיים כמו סחר בסמים, פשע  ועיסוק בזנות.
קיימים שירותי בריאות  של ארגוני מתנדבים העושים עבודת קודש בכפרים.
 

הנשים מקפידות להתלבש בלבושן המסורתי

לבוש מסורתי
גאוותן של נשות האקה היא על כובען המיוחד המצופה בכסף ומעוטר בחרוזים צבועים בנוצות ופרווה. ירכיהן מחותלות ביריעת בד צבעוני. חצאית חלקה מלפנים, ובעלת קפלים מאחור, משתלשלת מהמותניים ומגיעה עד לברכיים. אבנט שקצותיו משתלשלים מלפנים לעבר החצאית, חגור למותניהן. החזה מכוסה בבגד עליון התלוי ברצועה אחת מעל כתף אחת ויורד מהחזה לעבר הטבור. מעיל עם שרוולים ארוכים עטוי לגופן ומכסה את פלג גופן העליון.
המעיל, האבנט והחותלות רקומים בצבעים בהירים ומעוטרים בחרוזים, זרעים, קונכיות, ופסות כסף.
נערה לבושה עם חצאית, מעיל וכובע פשוט. לאחר שהיא מגיעה לפרקה היא לובשת את הלבוש הנשי המלא בעת פסטיבל האהבה. תחילה היא עוטה את הבגד העליון ובמהלך השנים היא מוסיפה חרוזים ועיטורים שונים לכובע.בהמשך היא לובשת את האבנט,ורק לבסוף את כובע הנשים המיוחד.
לבוש הגברים המסורתי כולל מכנסיים רפויות, טורבאן שטוח אך רחב בהיקפו ומעיל העשוי להיות מעוטר בשוליו, וגם מלפנים ומאחור.
הבגדים של אנשי האקה עשויים עבודת יד מאריג כותנה פשוט צבוע בכחול אינדיגו.בגדים אלו מאפשרים להם להניע את ידיהם בחופשיות בעבודה בשדה ובכל זמן אחר. נערות ונשים אורגות את הבד בכישור.
 

חקלאות
שבט האקה  מתפרנס מחקלאות קיומית.בשל תנאי הטופוגרפיה והיערות הסבוכים נוקטים אנשי השבט בשיטת עיבוד חקלאית, האופיינית לשבטים נודדים,  הנקראת  "כרות ושרוף". הם שורפים חלקת יער מעבדים אותה וכאשר אינה פוריה יותר נוטשים אותה. שריפת היערות מובילה אותם לעימות עם השלטונות הרואים ביערות חומר גלם בתעשיית העץ. התוצאה, הממשלה סוגרת בפניהם יותר ויותר שטחים ודוחקת אותם חזרה לאזורי הגבול.

מעמד האשה
על פי אגדה אקהית, העולם היה מורכב מגברים בלבד. לא נמצא אף יצור מתאים כבת זוג לאדם. יום אחד, אלוהים הודיע שהוא עומד לתת אשה לכל שבט. השבטים קבלו את ההודעה בשמחה ושלחו את ראש השבט שלהם לקבל עבורם אשה. למרבה הצער, המנהיג של שבט אקה איחר לנקודת המפגש וכאשר הגיע כבר לא נשארו נשים.
וכך,  הוא עזב את את המקום מאוכזב עד עמקי נשמתו. בדרכו לכפרו ראה רוח של אשה. נחוש לא לשוב לכפרו בידיים ריקות, הוא תפס אותה הביאה לכפרו והפך אותה לאשתו. וכך היא הפכה להיות האמא הראשונה של שבט האקה.
הגבר הוא ראש המשפחה בשבטי האקה.בארוחה, ליד השולחן מגישים קודם כל לגבר את הארוחות והוא אוכל ראשון. גם כאשר הוא נעדר מהבית מוגשת הארוחה שלו.
בחברת האקה אין הגבלה מוסרית על מספר הנשים שגבר יכול לשאת. יש רק בעייה אחת, יכולתו לפרנס אותן.
אין גם מוהר לכלה. אבל, החתן  מבזבז ממון רב על פסטיבלים וחגיגות סביב  החתונה. למרות שהחתונה מתבצעת בבית הורי הבעל, הזוג הצעיר מתגורר בבקתה צמודה לבית הוריו כאשר המטבח נמצא בתווך.גירושין אינם שכיחים אצל בני השבט. במקרה של גירושין על האשה למצוא בעל חדש מהר ככל האפשר. לאשה גרושה החיה בגפה יש תדמית שלילית.
 

שפת האקה
שפת האקהה נמנית על ענף הלולו של משפחת השפות הטיבטו-בורמזיות. ישנם שלושה טונים עיקריים ושני סוגי תנועות קצרות. בשנים האחרונות, כדי לשמר את השפה הוכנס שימוש בכתיבה. בתאילנד, בורמה וביונאן שבסין משתמשים באותיות לטיניות לכתיבת השפה. השימוש באותיות לטיניות מאפשר כתיבת הברות קצרות הנכתבות בנפרד כדי להכניס ביניהן טונים.

 
עשון סמים פופולארי בקרב שבטי ההרים בצפון תאילנד 

מגורים
בתי האקה בנויים על קלונסאות במבו מתאימים עצמם לשיפוע הקרקע. כאשר הם בנויים במורד הר, הצד הפונה למורד ההר גבוה יותר ומאפשר זרימת אוויר. הגגות נטויים מעל המרפסות המשמשות כאסם ליבולי האורז.
בחלק הפנימי של הבית, בצד הפונה להר נמצא חדר המגורים ועבודות הבית. החדר הפונה למורד משמש כחדר השינה. חדר השינה מחולק לשניים. החלק החיצוני הקרוב יותר למרפסת מיועד לגברים, וזהו החלק בו מותר לאורחים גברים להיכנס. החלק הפנימי מיועד לנשים ולילדים.
חליטת תה ובישול בשר נעשות במרכזו של חדר הגברים,  בעוד שירקות ואורז מבושלים במרכזו של חדר הנשים.
 

הנהגה
הדמות החשובה ביותר בכל כפר היא הכהן המנהל את טקסי האבות וטקסים שונים.לצדו קיימת מועצת גברים מזקני הכפר החייבת לכלול לפחות שלושה אנשים: מומחה לרוחות המתים השונות, נפח ואדם נוסף חילוני המכהן כיו"ר מועצת הזקנים ותפקידו לשאת ולתת עם גורמי חוץ.
 

הקמת ישוב חדש
אנשי האקה מודעים לארעיותו של האדם במרחבים הנצחיים של הטבע.האדם נתפס כיצור ההורס ופוגע בשלמות הטבע. הוא הורג כדי לשרוד ולהתקיים. האדם יוצא לצייד, כורת עצים, מבעיר אש ביערות ושורף שדות. כל הפעילויות הללו מרגיזות מספר אינסופי של רוחות.
כאשר מחליטים להקים ישוב צריך לבחור מקום. הכהן נוטל ביצה רכה ומשליך אותה לאדמה. אם הביצה נשברת זהו סימן שהרוחות הסכימו לבחירת המקום. בנקודה זו יוקם ביתו של כהן הכפר וסביבו ייבנו בתי הכפר.בכל שנה אוסף כהן הכפר את הגברים ויוצא אתם בתהלוכה אל מחוץ לכפר שם מוקם מזבח עליו מוגשות מנחות לרצות את הרוחות.
 

אנשי האקה מאמינים כי הרוחות שוכנות במים ולכן ממעטים להתרחץ 



 

מים
אנשי האקהה מאמינים בכל לבם כי המים בהיותם מקור חיים משמשים כמשכנם של הרוחות. לכן הובלת מים ממעיינות או נחלים נעשית בדחילו ורחימו תחת עינו הפקוחה של הכהן שחלילה לא יישפכו המים. אנשי הכפר מנקים ומכשירים את המקום אליו יובלו המים. אם חלילה נשפכים מים, סכנה תרחף על כל הכפר. מסיבה זו ממעטים אנשי האקה ככל האפשר להתרחץ כדי לא להרגיז את הרוחות.
 

בכניסה לכל כפר שערים התוחמים את שטח הכפר להגן עליו מכניסת הרוחות

שערים
אנשי האקה מאמינים כי אין בכוחם של בני אנוש להגן על הכפר המוקף ברוחות העלולות לתקוף את אנשי הכפר ולהביא עליו חוליים. לצורך הגנה על הכפר מקימים משני צידיו שני שערים מקודשים. השער מורכב משתי קורות עץ התקועות באדמה. משקוף מחבר את הקורות ויוצר שער. תפקיד השערים לסמן את התחום בו נמצאים האנשים ומעבר לתחום זה אסור לרוחות להכנס.
בכל שנה לפני שתילת האורז הכוהן והגברים של הכפר מכינים שערים חדשים מקשטים ומעטרים אותם בקמיעות כשוף המציגים שפע אנושי ממנו חוששים הרוחות. במהלך הטקס המתקיים לאחר שתילת האורז יוצאים אנשי הכפר נשקם בידם ובראשם הכהן. הם עוברים מבית לבית כשהם מקימים רעש שמטרתו לגרש את הרוחות, תוך כדי אסוף מנחות מכל בית. התהלוכה מגיעה לבית הכהן הגדול המגיש להם תקרובת של באפלו או חזיר.
בעתים בהן הכפר סובל ממחלות רבות מתקיים טקס ריצוי הרוחות בשערים. קורבן של כלב הוא יעיל לגרש את הרוחות. בתום הטקס תוקעים אנשי הכפר את נשקם באדמה ליד השערים.
בצמוד לשערים ניצבים פסלי עץ של גברים ונשים אשר איברי המין שלהם הובלטו בצורה מוגזמת.אנשי האקה מאמינים שהדגשת המיניות מרתיעה את הרוחות מלבקר בכפר.
 

 איברי מין מוגזמים של גברים ונשים להרתעת הרוחות מלהכנס לכפר



 

מזבח אבות
אנשי השבט כמו שבטי ההרים האחרים שומרים על מנהגיהם הסינים. אחד המנהגים הסינים הנפוצים הוא פולחן אבות. במרכז הבית, בחלק העליון של הקיר בחדר הנשים, ישנו דרגש במבו ועליו מונחות שלוש שיבולים של  אורז מקציר הביכורים האחרון. בימים שנקבעו על ידי הכהן האחראי לטקסים בכפר, מניחים קעריות מזון ושתייה על שולחן קטן הסמוך למזבח. אלו הן המנחות לאבות המשפחה.
הטקס מתחיל על ידי פנייה לאבות להתכבד וליטול חלק בסעודה המחולקת לכל המשתתפים. ביום זה חל איסור עבודה בשדה, צייד וקיום יחסי מין.

פסטיבל נדנדות האהבה
בכל כפר של אנשי אקה תמצאו, ברחבה מרכזית, פירמידה  המורכבת מארבעה ענפי עץ כרותים באורך של כ-10 מ'. עם הבשלת האורז, בחודש אוגוסט או בתחילת ספטמבר, מזדרזים צעירי הכפר לכרות ענפי עצים ולהתקין נדנדות לחג האהבה. במשך ארבעה ימים נחוג פסטיבל אהבה (פחות או יותר סביב ט"ו באב, אך אין שום קשר בין האירועים). נערות הכפר שהגיעו לפרקן, רשאיות לראשונה בחייהן ללבוש את הלבוש המסורתי ולעדות תכשיטים ולחבוש לראשן את כסוי הראש המסורתי. כל צעירי הכפר עומדים במעגל סביב והנערות מוזמנות להתנדנד ראשונות. כולם מתנדנדים. הנערות הצעירות שעבורן זהו טקס חניכה, מעבר לחברת הנשים הבוגרות, בוחרות להן בן זוג. כל שנה יש לשרוף את הנדנדות הישנות ולהתקין חדשות במקומן.
 

נדנדות האהבה, הזדמנות לנערות לבחור בן זוג

רחבת חיזור
בסמוך לנדנדה קיימת רחבה ולידה ספספלים. בשעות הערב נוהגים צעירי וצעירות הכפר להתאסף לשיר, לרקוד ולחזר. אנשי האקה מאמינים כי יחסי מין מחזקים את הבנים ומזרזים את תהליך בשלותן של הנערות. כאשר נערה שטרם נישאה נכנסת להריון, עליה לדעת כי זה הזמן לחפש בעל. ההנאה והניסיון המיני חשובים אך חשוב שיהיו גם גבולות ומסגרת משפחתית מוסדרת.

טקס נישואין
לאחר שהצעירה בחרה לה בן זוג הגיע הזמן להינשא. הבחור שולח נציגים להורי הנערה לבקש את ידה. לאחר הסכמת הורי הכלה המיועדת חותמים הצדדים על מסמך שנוסח על ידם ובו התחייבויות הצדדים. כאשר החתן המיועד גייס את האמצעים הכספיים לאירועי החתונה הוא מביא את הכלה לבית הוריו.  הכלה לובשת שמלה לבנה ועל ראשה כובע דמוי חרוט העשוי עלה דקל. עורך הטקס מאכיל את הזוג ביצה ועוף מבושלים.
במהלך ימי החגיגות משתעשעים בני הזוג עם חבריהם המורחים את גופם של בני  הזוג בפיח, בוץ וגללי פרות וכך נותנים  להם "טעימה" מהחיים הקשים הצפויים להם.
בתום ארוחה חגיגית, יושבים בני הזוג ליד מזבח האבות והנוכחים מפגיזים אותם במטר של אורז מלווה בברכות הצלחה לזוג הצעיר.
לאחר החתונה בני הזוג ישנים בבקתה קטנה הצמודה לבית הורי החתן. בין הבקתה לבית ההורים מפריד מטבח. בני הזוג מוזמנים לארוחות בבית ההורים ונוטלים חלק בפולחן האבות בו משתתפת הכלה כבת משפחה לכל דבר.

לידה
משמלאו ימיה ללדת יולדת האשה בביתה בסיוע של חמותה או אשה אחרת מבינת עניין. מכיוון שכל הנשים עובדות בשדה מרבית הלידות מתרחשות בחוץ.
אנשי  האקה רואים בחומרה לידת תאומים או לידה של תינוק בעל מום. הם רואים בכך מעשה שטן ולכן הורגים מיד את התינוקות. הורי התינוק מנודים מבחינה חברתית. העבודה בכפר נפסקת שעה שהכהן עורך טקס לטהר את בני הזוג הנגועים כדי לא לפגוע בקדושת ובטהרת האבות.

מוות
מוות הוא התחלה של מסע אל האבות.הדמות המרכזית בטקסי המוות והקבורה הוא הכהן.
במשך ימים ולילות ללא הפסקה עד לקבורה נותן הנחיות למת איך להגיע לאותו כפר שמיימי בו נמצאים האבות.הכהן מונה אחת לאחת את שמות האנשים שנפטרו ונמצאים שם וכך מזכיר למת לאן מועדות פניו.הכהן מפרט את שמות כל הנפטרים ששים דורות אחורנית עד הגיעו לאיש האקה הראשון.
חובה זו מוטלת על בנו של הנפטר, שכן כל איש אקה חייב לדעת בכל שעה את עץ המשפחה 60 דורות אחורה. אולם, הכהן יכול למלא משימה זו עבור כל אנשי הכפר כי הוא מכיר בעל פה את העץ הגנאולוגי של כל בני הכפר.
רוחות כל אנשי הכפר שנפטרו מוזמנות ליטול חלק במסע הלוויה וללוות את המת למנוחתו הסופית. המת מונח בתוך ארון דמוי ספינה ומוטמן בקבר. קרובי הנפטר מבקרים בקבר המת יום אחד לאחר הלוויה ולעולם לא יותר. בתום שנה מהלוויה פונים בני משפחתו אליו בביתם ליד מזבח האבות ומזמינים אותו לקחת תחת חסותו את הדאגה למשפחה.

תיירות ומודרניזציה
אורח החיים והלבוש המיוחד של שבט האקה מושך תיירים רבים. אנשי השבט הבינו את הפוטנציאל התיירותי של הכפרים שלהם והכינו כרזות באנגלית ובשפות נוספות כדי להקל על התיירים. אך אליה וקוץ בה. משראו התיירים כי יש שלטים בכפרים הבינו כי הכפרים כבר לא שמרו על האוטנטיות שלהם והפסיקו לבוא.
בתיהם של חלק מאנשי הכפרים שידם משגת מצויידים בטלוויזיות וצלחות לווין, מקררים ומכשירים חשמליים נוספים. כל אלה היו בעוכריהם. גם לכפרים אלו הפסיקו לבוא.

 
ראו גם