 "האי הירוק" -מפה פיזית של אירלנד מיקום האי אירלנד הוא חלק מהאיים הבריטיים ונמצא במערב אירופה בין קו אורך '6°01 וקו אורך '10°28 מערבית לגריניץ, ובין קו רוחב '51°23 וקו רוחב '55°26 צפונית לקו המשווה. אירלנד הוא האי השלישי בגודלו באירופה (אחרי בריטניה ואיסלנד). שטחו 84,421 קמ"ר מתוך זה 70,242 קמ"ר שטחה של הרפובליקה של אירלנד. צפון אירלנד הוא חלק מבריטניה, הממלכה המאוחדת. אורכו של האי מצפון לדרום הוא 485 ק"מ ורוחבו כ-275 ק"מ. בינו לבין האי של בריטניה מפרידה רצועת ים הנקראת הים האירי. פני השטח מרכזו של האי אירלנד הוא ברובו שפלה ובשוליו הרים לא גבוהים שגובהם בין 700-900 מ'. ההר הגבוה ביותר באירלנד הוא קרנתו Carrauntoo , במחוז קרי. הוא מתנשא לגובה של 1,041 מ'. הנהר שאנון Shannon שאורכו 386 ק"מ הוא הגדול בנהרות אירלנד והאיים הבריטיים גם יחד. באירלנד יש אגמים רבים. האגמים נקראים לוכים (לוך ביחיד - lough ). האגם הגדול ביותר באירלנד הוא Lough Neagh - אגם ני - שטחו 388 קמ"ר והוא נמצא בצפון אירלנד. האגם השני בגודלו באירלנד הוא Lough Corrib - אגם קוריב נמצא באיזור גלאוואי ושטחו כ-200 קמ"ר.האגם השלישי בגודלו באירלנד הוא Lough Derg - אגם דרג ושטחו 118 קמ"ר ונמצא בפרובינציית טיפרארי. האי משופע מאוד במפרצים ומפרצונים רבים והחוף המערבי שלו מצוקי. 15% משטחו של האי מכוסה ביצות. בשל כמות הגשמים העצומה, הגדולה ביותר במערב אירופה, למעלה מ-3,000 מ"מ בשנה, האי מכוסה דשא בכל שטחו ועל כן הוא נקרא גם "האי הירוק". גיאולוגיה מבחינה גיאולוגית, האי הוא אחד העתיקים באירופה ונוצר בתקופת הפליאוזואיקון, עידן שהתחיל לפני כ-600 מיליון שנים. לפני כ- 400 מיליון שנה, ובמשך למעלה ממאה מיליון שנה האי היה מתחת לים העשיר בחומר גירני וכתוצאה מכך הורבדו סלעי גיר באי. בסופה של התקופה, כאשר הים נסוג שררו באי תנאי אקלים טרופי ופני השטח כוסו ביערות-עד ובביצות. בשלהי הפליאוזואיקון (קרבון) רובו של האי הוצף שוב ואז הורבדו בו שכבות פחם. בשלהי המזוזואיקון הים נסוג והאי היה נתון לתהליך בלייה שבה הוסרו כל השכבות משלהי הפליאוזיקון ומתקופת הקרבון ופני השטח נשארו מכוסים בשכבות גיר. לפני כ-250 מיליון שנה האי היה בקו רוחב שבו נמצאת היום מצרים ולכן שררו בו תנאים מדבריים ובתקופה זו הורבדו באי סלעי משקע יבשתיים. גיאומורפולוגיה אירלנד, כמו רבות ממדינות אירופה בקו הרוחב שלה, היו מכוסות במשך עשרות אלפי שנים בקרחונים. תנועות הקרחונים יצרו מורנות רבות, ורבים מהאגמים באירלנד הם אגמי מישאר קרחוניים. הנוף של מערב אירלנד עוצב בעיקר בתקופות בהן האי היה מכוסה בקרחונים ובשל נסיגתם. עליית מפלס הים בשל המסת הקרחונים גרמה לחדירת מי-ים לאירלנד כאשר המים חודרים דרך אפיקי נהרות קדומים. המים, בשילוב סלעי הגיר החשופים יצרו תופעות קרסט כמו זו הקיימת בבארן ובמקומות אחרים במערב אירלנד. 15% משטח אירלנד כאמור,מכוסים בביצות. בביצות נוצר כבול, ובשל הבלייה הקרחונית הכבול גלוי על פני השטח. בשל תזוזה צפונה של הלוח עליו "יושב" האי נוצרו באי רכסי הרים שכוונם צפון דרום. |
|
אניס ▪ באנטרי ▪ רינג אוף בארה ▪ בארן ▪ בלפסט ▪ ג'יאנט קוזוואי ▪ גלוואי ▪ גשר החבלים ▪ דבלין ▪ דונגל ▪ חצי האי דינגל ▪ דרי • ויקלו ▪ וקספורד ▪ טראלי ▪ טור האד ▪ טיפרארי ▪ליידיס איילנד ▪ לימריק ▪ מיצן האד ▪ מצודת קשל ▪ ניוגריינג' ▪ סליגו ▪ צוקי מוהר ▪ קורק ▪ קילרני ▪ קנמרה ▪רינג אוף קרי |
