בשל רבוי הניבים בסינית מבטאים את צמד המילים שהן בין המילים הנפוצות ביותר והעתיקות ביותר בסינית באופן שונה. אני אשתמש כאן בהגוי כפי ששמעתי אותו מסינים רבים:   Fēng shuǐ   פוֹן   שְוֶוי .

כדי להבין מהו הפנג שווי צריך קודם כל להבין מה היא הרמוניה.

לצערנו, השפה העברית בשל דלותה לעומת השפה הסינית, אינה  מציעה מילה מדוייקת  למילה הרמונייה. אם נשתמש במילה שלמות, דמיינו לעצמכם שאצל הסינים יש שמונה רמות של שלמות, ולכל הרמוניה אחת, יש מילה שונה!

כאשר ישנו מצב של חוסר שלמות, דיסהרמוניה – אז יש צורך בפנג שווי. ויותר מזה יש צורך ביועץ פנג שווי. ויש רבים רבים כאלה.

חוסר שלמות עם הטבע  יכול לבוא לידי ביטוי באופנים רבים. כדי להמחיש לכם את הנושא אשתמש בדוגמא המופיעה בספר "סהר אביב" מפרי עטה של הסינית בט באו לורד Bette Bao Lord (במאמר מוסגר –אחד הרומנים המרתקים ביותר שקראתי).

גבורת הספור "סהר-אביב" מקבלת הצעת נישואין יחד עם מתנת אירוסין. על פי המנהג הסיני בסין המסורתית (עד היום בכפרים הסינים שהם רובה של המדינה נוהגים כך), מניחים במקום מרכזי, ליד מזבח האבות בבית,  את מתנת האירוסין  וממתינים שלושה ימים. אם במהלך שלושה ימים לא מתרחש דבר – החתונה תצא אל הפועל.

גבורת הספור אינה רוצה בחתונה. רק תחבולה תעזור לה לשבש את הצפוי. כיצד לבטל את החתונה. במושגים של הגשש: טיל קרקע ביטול חתונה.

הסינים  נוהגים לשים ליד מזבח האבות מנחה לאבות הבית קערת פירות. גבורת הסיפור מתגנבת, איפוא, באישון לילה ומפילה אגס מערמת הפירות. בבוקר, כשבני הבית מתעוררים ורואים שהאגס אינו במקומו –זהו סימן מבשר רעות. סימן המעיד על דיסהרמוניה.

לא אספר לכם מה ארע בספר. רוצו לקרוא..

כבר בתקופה העתיקה (אלף רביעי עד האלף השני לפני הספירה)  בה התפתחה תורת הפנג שווי, אחד העקרונות הבסיסיים שלה הוא הצורך להגן הצפון. להגן על הצפון מפני מה? מהרוחות הקרות. בתקופה זו נבנו הבתים בסין כאשר פתח הכניסה מופנה לעבר השמש. ברוב שעות היום השמש נמצאת בדרום ולכן פתח הבית הוא מדרום. כפי הנראה בתקופות עתיקות לבתים לא היו חלונות, והפתח היחיד של הבית היה דלת הכניסה. יש חשיבות עצומה לשאלה היכן למקם את הבית. לצורך קביעת מקומו המדוייק של הבית, משתמשים הסינים במצפן מיוחד הנקרא לופן והוא מתחשב במקומם המדוייק של גרמי השמיים השונים. עד היום לא בונים בית בסין בלי להיעזר במצפן כזה וביועץ פנג שווי !

לימים, נוספו נדבכים נוספים לתורת הפנג שווי.  הצורך להגן על הצד הצפוני נבע מהאמונה שרוחות הצפון פגיעתן רעה. לכן יש צורך להגן על החיים אך גם על המתים. השימוש הראשון של הסינים בעקרונות הפאנג שווי בקברים, נעשה עוד הרבה לפני יישום העקרון  במבנים. מי שראה בית קברות סיני מבחין בעובדה שהקברים ממוקמים  בצלע הר החוסמת את רוחות הצפון !

כל מסלול טיולים המכבד את עצמו כולל ביקור באתר הנקרא – קברי שושלת מינג. שם ניתן לראות זאת בבירור.

אתר נוסף בו אנו מבקרים בסין והוא מוכר לכל בי-ברב הוא כמובן החומה הסינית. אחד ההסברים לבנייתה של חומת סין הגדולה על ידי הקיסר המפורסם – שין חואנג-די לפני למעלה מ  -2,000   שנה , הוא החשש שלו מרוחות הצפון שפגיעתם רעה.
עוד על החומה הסינית ראו בקישור הבא : החומה הגדולה

למי שביקר בבנגקוק (ומי שעוד לא- כדאי לעשות זאת...) ראה בודאי את מלון האייט.

מספרים ,שכאשר בנו את הבניין התרחשו אסונות משונים. התמוטטות של תקרה, פשיטת רגל וכדומה. התכנסו בעלי העניין  והחליטו – הבניין לא נבנה בהתייעצות עם יועצי פנג שווי והוא קולט אנרגיות שליליות. מה עושים? הרסו ובנו מחדש על פי עקרונות הפנג שווי. וכאות הוקרה הקימו מקדש פתוח בפאתי הבניין שבו מרקדות תאילנדיות רקוד תאילנדי מסורתי.

תורת הפנג שווי ,והצורך לבנות על פי עקרונותיה חורגים כבר מזמן את גבולות סין. הרבה דוגמאות של בנייה מודרנית- בניינים עם גגות בצורה שונה האחד מהשני קיימים לא רק בביג'ינג, שנגחאי והונג קונג ובמזרח אסיה. רובע הדפנס בפריז. ומבנים נוספים בעיר זו נבנו על טהרת הפנג שווי. האופנה הגיעה לארה"ב ולמערב אירופה וכמובן אצלנו - הנוף הנגלה לנוסע בנתיבי איילון, גדוש בבנייה בהשפעת הפנג שווי.