| גיאוגרפיה של צ'ילה |
| מיקום וגבולות ■ פני השטח וחטיבות נוף ■ כלכלה ■ חקלאות ■ מחצבים ■גיאולוגיה ■ |
מכרות נחושת
מכרה הנחושת בצ'וקיקמטה - המכרה הפתוח הגדול בעולם
|
צ'ילה משתרעת בין קוי רוחב 53°53′47.8″ - 17°29′54 מדרום לקו המשווה, ובין קוי אורך 66°58′31.7″ - 75°38′57.5″ ממערב לקו גריניץ.
צ'ילה ממוקמת בחלקה המערבי של יבשת דרום אמריקה. בצפון היא גובלת בפרו, במזרח בארגנטינה ובבוליביה ובמערב באוקיינוס השקט. בדרום באוקיינוס הקרח הדרומי. בנוסף לחלק היבשתי שלה, לצ'ילה ריבונות על איים רבים באוקינוס השקט ובכלל זה איי הפסחא באוקיינוס השקט, המרוחקים 3,700 ק"מ מהחוף של צ'ילה.
צורתה של צ'ילה מיוחדת מאוד; רצועה ארוכה וצרה באורך של 4,300 ק"מ וברוחב ממוצע של 175 ק"מ. קו החוף של צ'ילה ארוך מאוד 6,435 ק"מ,השני באורכו בדרום אמריקה אחרי ברזיל.
|
מקובל לחלק את צ'ילה לחמישה איזורים גיאוגרפיים:
■ נורטה גרנדה (הצפון הגדול)
■ נורטה צ'יקו (הצפון הקטן)
■ צ'ילה המרכזית
■ הדרום (סונה סור)
■ הדרום הרחוק (סונה אוסטראל)
משתרע מגבול פרו ועד לקו רוחב 27º דרום, במקביל לנהר קופיאפו הוא צחיח באופן קיצוני. בתחומו נמצא היבש במדבריות תבל, מדבר אטקמה.בחלקים של מדבר זה לא נרשמה אפילו טיפת גשם אחת.
החקלאות בנורטה גרנדה מוגבלת לנאות מדבר כמו San Francisco de Chiu Chiu סן פרנציסקו דה צ'יו צ'יו ,בה נמצאת הכנסייה העתיקה ביותר בצ'ילי. בקרבת העיר קלמה נמצא מכרה הנחושת הגדול ביותר בעולם. בשל הפיתוח המואץ של של המכרות זוהם במתכות כבדות אפיקו של נהר לואה Río Loa, הארוך בנהרות צ'ילי,440 ק"מ, ובכך הופסק ייצור השרימפסים במימי הנהר.
משתרע בין הנהר קופיאפו ועד לקו רוחב 32º דרום, צפונית לעיר הבירה סנטיאגו ומדרום לנורטה גרנדה. זהו אזור צחיח למחצה. ולא אחת פוקדות את האזור בצורות קשות. במהלך 4 חודשי החורף יורדים כאן גשמים מועטים; 25 מ"מ בחודש בלבד. הטמפרטורות כאן מתונות בקיץ, 18.5º בלבד בחודשי הקיץ ו- 12º בחורף. מי הגשמים והשלגים המומסים יוצרים נהרות שמשטר הזרימה בהם משתנה במהלך השנה. העמקים הרחבים מאפשרים קיום חקלאות בעיקר חקלאות מרעה וגידול בקר. הערפילים הנוצרים לאורך החוף מספקים לחות לצמחייה. החקלאות מתקיימת בעמקי נהרות כמו הלימארי, אלקי, קופיאפו, צ'ואופה, אקונקאגוואה. רוב החקלאות היא חקלאות שלחין. החקלאים משתמשים כאן להשבחת היבולים בדשן הגואנו שהוא דן טבעי בו נתברכה פאו וצפון צ'ילה. הגידולים החקלאיים כאן הם בעיקר ענבים ופאפיה וכן זיתים ואבוקדו.
האזור המרכזי של צ'ילה משתרע בין קוי רוחב דרום 32º ו-38º
הטופוגרפיה של האזור המרכזי כוללת את רכס האנדים הגבוה במזרח ובמערב רכס הרים נמוך, בגובה ממוצע של כ-2,000 מ' המשתרע לאורך חוף הים.בתווך נמצא עמק ארוך ורחב ובו מתגוררים מרבית תושבי צ'ילה. פה נמצאים שלושה אזורים מטרופוליטניים: סנטיאגו, ואלפריסיו וקונספסיון.
מרבית כרמי הענבים של המדינה נמצאים כאן.הצלחת הגידולים מותנית בהשקייה. במקומות רבים ממיסים את השלג באנדים ומזרימים מים להשקיית הכרמים.בחלק הדרומי של האזור אין צורך בהשקייה בשל כמות נדיבה של גשמים. אך החקלאים נאלצים להתמודד עם משבים קרים של זרם הומבולדט Humboldt Current .באזורים אחרים של צ'ילה משמשים רכסי ההרים שבחוף כחיץ ועוצרים את המשבים הקרים של זרם הומבולדט.במקומות אלו נטועים הכרמים במישורים למרגלות האנדים ולאורך נהרות גדולים כמו ראפל מאיפו ומאולה.
חלקו הדרומי של האזור המרכזי היה מכוסה ביערות עד. המחסור בקרקע חקלאית הוביל את החקלאים להשתמש בשיטת "כרות ושרוף"; כריתת עצי היער ושרפתם( ראו גם שבט האקה בתאילנד) . השטחים שהתפנו נוצלו לגידולים שונים אך כעבור מספר שנים לא ניתן היה להשתמש בהם עוד. בשנים האחרונות ניטעו בהם עצים מחדש המשמשים להפקת תאית לייצור נייר.
האזור המרכזי מאופיין באקלים ים-תיכוני -ממוזג וכמות גשמים הגדלה והולכת ככל שמדרימים. בחודשי הקיץ של ינואר ופברואר הטמפרטורה הממוצעת היא כ- 19.5º . בחודשי החורף, יוני ויולי היא רק 7.5º .
אזור הדרום של צ'ילה משתרע מצפון לדרום הרחוק ומדרום לצ'ילה המרכזית. גבולותיו: בין קוי רוחב דרום 38º ו-43º.
הדרום זכה לתואר "אסם התבואה של צ'ילה". הגידול העיקרי הוא חיטה למרות שיש עלייה בגידול של שבולת שועל ותורמוס, על חשבון הענף המסורתי של מרעה. משק החי כולל גידול של בקר, חזירים, כבשים וסוסים. סלמון מגדלים בלוס לגוס.
הדרום הרחוק נמצא דרומית לאזור הדרום וגבולו הצפוני הוא קו רוחב 43º.אזור זה מוכר גם בשם "פטגוניה הצ'ילאנית".גבולותיו לא זכו להכרה בינלאומית מכיוון שהוא כולל גם חלקים מאנטארקטיקה.הוא מאופיין בטמפרטורות נמוכות ובמשקעים רבים ; גשם ושלג.
מרבית שטחו מכוסה בהרים ובחלקו הצפוני ההרים מיוערים.בעמקים משתרעים אגמים שהם אגמי מישאר קרחוניים. בחלקו הצפוני של הדרום הרחוק עדיין מתקיימת חקלאות מרעה בעיקר של כבשים.קו החוף מפורץ מאוד במקומות רבים יש פיורדים. מעבר לקו החוף אלפי איים קטנים מרביתם לא מיושבים.
באזור מיצרי מגלן מפיקים גז טבעי.
|
כרבע מהתוצר מקורו ביצוא.כשליש מהכנסות הממשלה מקורן מהפקת נחושת. צ'ילה נמצאת במקום הראשון בעולם בהפקת נחושת. למעלה מ-1/3 מתפוקת הנחושת בעולם מקורה בצ'ילה.
אחרי שנות שלטון צבאי עלתה ממשלה דמוקרטית בראשות פטריסיו ומשנת 1999 הגידול השנתי בתוצר הוא כ-4% .
רק 2.62% משטחה של צ'ילה ראויים לעיבוד.
|
|
חקלאות |
תעשייה |
מסחר ושירותים |
|
אחוז מועסקים |
13.2 |
23 |
63.9 |
|
תרומה לתוצר |
5.1 |
41.8 |
53.1 |
שעור הבלתי מועסקים – 7.1%
גידולים חקלאיים : ענבים, תפוחים, אגסים, בצל, חיטה, תירס, שיבולת שועל, אפרסקים, שום, אספרגוס, שעועית, בשר, עופות, צמר, דגים, עץ.
סוגי תעשייה- ליתיום, נחושת, מינרלים אחרים, מוצרי מזון, עיבוד דגים, ברזל ופלדה, עץ ומוצריו, ציוד הובלה, מלט, טקסטיל
|
עד לשנת 1550, השנה בה הגיעו הספרדים לצ'ילה החקלאות בצ'ילה הייתה מבוססת על מרעה של למות ואלפקות וגידולים של שעועית, תירס תפוחי אדמה וקינואה.עם בואם של הספרדים הוכנסו גם גידולים כמו חיטה,וענבים וגידול בקר וסוסים. המסחר התנהל דרך לימה שבפרו.המאה ה-17 עבור צ'ילה היא נקודת מפנה. בספרדית היר נקראת "סבו דל סיגלו" השובע של המאה. רעידת אדמה שהתחוללה בפרו בשנת 1687 הפכה את צ'ילה ליצואנית גדולה של חיטה ומאז החיטה היא הגידול העיקרי. צ'ילה החלה לייצא חיטה לקליפורניה ולאוסטרליה.
כבשים הוכנסו לפטגוניה הצ'ילאנית מאיי פוקלנד במחצית השנייה של המאה ה-19. אזור מגיינס Magallanes הפך להיות אחד האזורים המובילים בעולם בגידול כבשים.
הליברליזציה בכלכלה של צ'לה בשנת 1980 הפכה את צ'ילה ליצואנית גדולה של סלמון,יין, פירות יער ופירות. צ'ילה נמצאת במקום ה-9 בעולם בייצוא יין.
|
המחצב העיקרי של צ'ילה הוא כאמור נחושת. בנוסף לכך צ'ילה היא אחת המפיקות המפיקות החשובות בעולם של אשלגן חנקתי potassium nitrate ונתרן חנקתי sodium nitrate. צ'ילה היא המפיקה הגדולה ביותר בעולם של ליתיום lithium ויוד iodine. צ'ילה
היא המדינה השלישית בעולם בייצור מוליבדן molybdenum .
|
צ'ילה שוכנת על הגבול בין שני לוחות טקטוניים : הלוח הפסיפי והלוח האמריקאי. שני לוחות אלו נמצאים במצב של התנגשות חזיתית. המפגש בין שני הלוחות הללו יצר אזור המכונה בשפה המקצועית אזור הפחתה. באזור הפחתה זה נוצר חום רב שהתיך את הסלעים שהיו בצ'ילה על הלוח האמריקאי. סלעים שהותכו שקעו למעמקים ובשל המשך הלחץ של הלוחות התרוממו הסלעים וכך נוצרו הרי האנדים. (להבנת התהליך התבוננו באיור בהמשך ).
אזור ההפחתה בצ'ילה מאופיין בהרי געש רבים.יש למעלה מ-130 הרי געש פעילים. אחד מהרי געש אלו הוא יואייהיקו Llullaillaco שגובהו 6,723 מ' והוא נמצא על גבול ארגנטינה צ'ילה .זהו הר געש שכבתי .
אזור ההפחתה בצ'ילה מאופיין בהרי געש רבים.יש למעלה מ-130 הרי געש פעילים. אחד מהרי געש אלו הוא יואייהיקו Llullaillaco שגובהו 6,723 מ' והוא נמצא על גבול ארגנטינה צ'ילה .זהו הר געש שכבתי .
ההר התפרסם בשל התגליות הארכאולוגיות. על ההר נמצאו גופות של ילדים שהוקרבו על ידי בני עמם האינקה.
המפגש המתמשך בין הלוח הפסיפי והלוח האמריקאי מאופיין גם ברעידות אדמה הפוקדות את האזור לעיתים תכופות. אזור הפחתה זה הוא חלק מטבעת האש המקיפה את האוקיינוס השקט.
אזור ההפחתה הוא אזור המפגש בין הלוחות ולתוכו "נעלמים" הסלעים המותכים במגמה ומתפרצים שוב בשל המשך הלחץ של תנועת הלוחות.בשלב הבא מתרוממים הסלעים וכך נוצרו הרי האנדים.
